0

על הפרה ישירה ועקיפה

ביום 17.2.2013 ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון, בהרכב כבוד הנשיא, השופט אשר גרוניס, כבוד השופטת עדנה ארבל וכבוד השופטת אסתר חיות בע”א 1007/10 כהן נ’ מדינה ואח’, הנסוב בעיקרו סביב שאלת ההפרה הישירה והעקיפה בזכויות יוצרים.

1. רקע עובדתי

המערערת היא ציירת שהתקשרה בשנת 2003 עם מר סוויסה למכירת ציוריה. הציירת העבירה למר סוויסה ציורים שציירה ללא חתימת שמה ובשלב כלשהו מר סוויסה חתם את שמו על הציורים ופנה אל המשיב בערעור על מנת שזה יפרסם את הציורים באתר אינטנרט שבבעלותו, וזה פרסום את הציורים אחרי שביקר בסטודיו של מר סוויסה ווידא שעיסוקו ציור באופן מקצועי.

המערערת, אחרי שגילתה את דבר פרסום ציורים באינטרנט, פנתה בדרישה להסרת היצירות מאתר האינטרנט והיצירות אכן הוסרו למחרת היום. לאחר מכן, המערערת הגישה תביעה לבית המשפט המחוזי כנגד מר סוויסה והמשיבים לפיצויים לפי חוק זכות יוצרים הישן. כנגד מר סוויסה ניתן פסק דין בהעדר הגנה.

בית המשפט המחוזי קבע, כי המשיב ידע או היה עליו לדעת כי מר סוויסה לא צייר את הציורים וכי המשיבים אשמים בפרסום כוזב ובהפרה עקיפה של זכויות היוצרים הכלכליות והמוסריות של התובעת (המערערת). מדובר בהפרה נמשכת שיש לראות בה הפרה בודדת ובשל כך, פיצוי סטטוטרי ללא הוכחת נזק בסך של 20,000 ש”ח.

המערערת מערערת על היקף הפיצוי ואילו המשיבים מערערים על חבות הפיצויים.

2. המסגרת הנורמטיבית

האירועים מושא ההליכים התרחשו עובר למועד כניסת חוק זכות יוצרים החדש לתוקפו ולכן המסגרת הנורמטיבית היא חוק זכות יוצרים 1911 ופקודת זכות יוצרים 1924.

בדיני זכויות יוצרים יש להפריד בין שני סוגי הפרות – הפרה ישירה והפרה עקיפה.

עילות המגבשות הפרה ישירה מנויות בסעיף 2(1) לחוק זכות יוצרים הישן. הפרה ישירה מתרחשת כאשר מי שאינו בעל זכות היוצרים עושה ביצירה פעולה המסורה באופן בלעדי לבעל זכות היוצרים שלא בהסכמתו.

הפרה תחשב להפרה עקיפה כאשר המפר עשה מעשה מפר מסוג אחר, בעל אופי מסחרי, כגון הצגת עותק מפר בתערוכה בדרך מסחרית או במכירתו והוא מחייב יסוד נפשי (בשונה מהפרה ישירה) שהמפר ידע או היה עליו לדעת שישנו פסול ביצירה.

בענייננו, בניגוד לניתוח בית המשפט המחוזי, סריקת היצירות נופלות תחת סעיף 2(1) לחוק ולכן אין מנוס מהגדרת מעשי המשיבים כהפרה ישירה – הן בשל העתקות האסורות והן בשל הפרסום שנעשה שלא כדין.  עם זאת, ניתן לראות בהן גם כהפרה עקיפה מן היסוד העובדתי. האם נתקיימו התנאים ליסוד הנפשי? בעניין זה צדק בית המשפט המחוזי, כי כשהתעורר החשד שמר סוויסה אינו הצייר לא ניתן בכמה מכחולים וטרפנטין כדי להפיג חשש זה.

3. מספר ההפרות וגובה הפיצויים

לצורך הכרעה בשאלת כימות מספר ההפרות הועלו מספר מבחנים אפשריים: “מבחן הזכות שנפגעה”, “מבחן הערך הכלכלי העצמאי” ואחרים. מדובר בקביעה עובדתית במהותה שעל הערכאה הדיונית להכריע בה. כך גם לעניין בחינת היקף הפיצוי המגיע למערערת.

הערעור נדחה. המשיבים יישאו בהוצאות משפט ושכר טרחת עו”ד בסך כולל של 5,000 ש”ח.

ע”א 1007/10 כהן נ’ מדינה ואח’

אנו מתמחים בדיני זכויות יוצרים וקניין רוחני, ליווי חברות ותובענות ייצוגיות. לייעוץ משפטי פרטני אתם מוזמנים ליצור עימנו קשר בטלפון 03-6910042 או בדוא”ל [email protected]