על הסכמה לשימוש ביצירות ועל אחריותו של בעל פלטפורמה

ביום 18.6.13 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז בלוד, מפי כבוד השופטת אסתר שטמר, בת"א 9540-10-10 בי.אין און ליין נ' לב ארי. אותו עניין נסוב סביב השאלה אם הנתבע, בעלים של אתר היכרויות באינטרנט חב באחריות בגין יצירות צילום שהועלו לאתרו מאתר התובעת, בו מוצגים צילומים של מבקרים במועדונים.

וכך נקבע על ידי בית המשפט:

1. תמונות זכאיות לזכויות יוצרים;

2. מי בעלי זכויות היוצרים ביצירות?

התובעת היא בעלת זכויות היוצרים בתמונות, שכן אין מדובר בתמונות מוזמנות מראש על ידי המצולמים. במקום שלא היתה הזמנה מראש, זכות היוצרים בצילום היא ליוצר, גם אם המצולם ידע שמצלמים אותו.

אין מדובר בצילום ארוע פרטי; והצילומים נוצרו ביוזמת הצלמים, ולא לפי הזמנה. משום כך, לפי הפסיקה יש לדחות את טענת הנתבע כי זכות היוצרים בתמונות שייכות למצולמים.

זכותו של המצולם בצילום דיוקנו שרירה וקיימת במישור משפטי אחר, מישור הגנת הפרטיות. כלומר, שזכות היוצרים מוגבלת מעצם ההגבלות של הגנת הפרטיות. כך, יתכן שלמרות שהצלם אוחז בזכות היוצרים, הוא לא יוכל לפרסם את הצילום אלא בהסכמת המצולם.

התמונות הוצגו באתר הנתבע כשהן נושאות לוגו של התובעת שהוא סימן מסחר רשום של התובעת ולכן  עומדת לתובעת החזקה שבסעיף 64(1) בחוק זכות יוצרים: "מופיע על היצירה בדרך המקובלת שמו של אדם כיוצר היצירה, חזקה היא שאותו אדם הוא יוצר היצירה…".

3. הפרה? 

שאלת העובדה היא אם בנסיבות התביעה ניתן למשתמשים ולנתבע אישור להוריד את התמונות ולהציבן באתר של הנתבע, באופן שניתן יהיה להזמין אחרים לצפות בהן.

נקבע, כי התמונות הועתקו והועמדו לרשות הציבור (והעובדה שהגישה ליצירה התאפשרה למנויים בלבד, או שהיא מחייבת רישום לאתר או לשירות, אינה שוללת קביעה כי העמדת היצירה לרשות אלה שנרשמו לשירות היא העמדה לרשות הציבור).

עם זאת, לאור הראיות שהוצגו בפני בית המשפט נקבע כי סביר יותר לראות את התובעת כמי שנתנה למשתמשים רשות להעתיק את התמונות ולהעמידן לרשות הצבור (ככל שכך עשו), מאשר לראותה כמי שאסרה זאת. משום כך לא נתמלאו תנאי סעיף 11, ואין לראות בפעולות המשתמשים משום הפרת זכות היוצרים של התובעת בתמונות.

כאשר קיים פער בין הצעת התובעת באתר להוריד את התמונות לבין האמור בתקנון; כאשר המשתמש אינו מחוייב לקרא את התקנון כלל; וכאשר קיימת התנגשות בולטת בין הוראות התקנון (איסור העתקה) לבין התמריץ שבעמוד הבית של התובעת (באמצעות לחצן ייעודי לשמירה)– התובעת לא עמדה בחובתה להוכיח אחד מתנאי סעיף 47 בחוק זכויות יוצרים: כי לא התירה את השמושים הנטענים בתמונות.

4. גם אם הייתה הפרה, מה אחריותו של בעל הפלטפורמה?

אחריותו של הנתבע – ככל שהיא קיימת – נובעת מהיותו בעל האתר שבו בוצעו ההפרות. לא הוכח שום קשר ישיר שלו להפרות, לא עידוד להפרה, ואף לא כי הרויח מעצם הפרת זכות היוצרים. מכל הסיבות הנ"ל אין לייחס לו אחריות ישירה להפרה.

בשלב זה עדיין לא חוקק בישראל חוק מקביל לחוק האמריקני בדבר הפרת זכות יוצרים באינטרנט, והצעת חוק מסחר אלקטרוני, תשס"ח-2008 עדיין לא נתקבלה (ובינתיים התווספה לה הצעת חוק פרטית של ח"כ מאיר שטרית, פ/3418/18 מיום 25.7.2011).

בית המשפט העליון הישראלי הכיר בדוקטרינת ההפרה התורמת בתנאים ספציפיים ובאופן מוגבל למקרים חריגים שאינם מתקיימים בענייננו.

ראוי לאמץ את נוהל הודעה והסרה, ולו על מנת להפחית את הנזק שנגרם בגין ההפרה. בעל הזכויות הנפגע אינו יכול לשקוט על השמרים בראותו הפרה, ולתבוע את נזקיו בבית המשפט, מבלי להתריע על כך קודם לכן כלפי מי שהוא טוען נגדו להפרה תורמת. עם זאת, הטלת חובת חיפוש ההפרות על ידי הנתבע, באמצעות זחל מתאים או בכל אמצעי טכנולוגי אחר, מסיטה את נוהל הודעה והסרה מן הנתיב המקורי שלו: כל כולו של הנוהל מטרתו פתרון מיידי במקרים שבהם בעל האתר אינו יודע על הפרות שמתרחשות באתר. אם יחוייב בעל האתר לחפש את ההפרות, משמעות הדבר שיחוייב לבחון ולדעת, לפחות קונסטרוקטיבית, את דבר ההפרה. זו הכבדה שעלולה ליטול מנוהל הודעה והסרה את התמריץ של בעל האתר לעמוד בו. הטלת הפיקוח על בעל האתר אינה מוצדקת הן מבחינת היעילות הן מבחינת הצדק החלוקתי. הכלל החלוקתי הראוי הוא שבעלי זכות הקניין הם שישאו בעלויות ההגנה על קניינם מפני מפרים, ולא בעלי האתרים שאינם מפרים בעצמם.

4. סיכום

לפיכך, דין התביעה להידחות. התובעת נשלם לנתבע את הוצאותיו וכן שכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ש"ח.

לקריאת פסק הדין המלא – ת"א 9540-10-10 בי.אין און ליין נ' לב ארי

אנו מתמחים בדיני זכויות יוצרים וקניין רוחני, ליווי חברות ותובענות ייצוגיות. לייעוץ משפטי פרטני אתם מוזמנים ליצור עימנו קשר בטלפון 03-6910042 או בדוא"ל office@anc-law.co.il.

(C) כל הזכויות שמורות לאפלדורף ושות', עורכי דין ומגשרים. אין לעשות שימוש כלשהו בסיכום ואין לראות בו ייעוץ משפטי מכל מין וסוג. השימוש ב-RSS נועד לנוחות קריאה עבור גולשי האתר https://anc-law.co.il בלבד ואין לראות בו משום ויתור או הרשאה לעשיית שימוש במי מן התכנים ו/או הזכויות של אפלדורף ושות', עורכי דין ומגשרים. 

שתפו את הפוסט:

דילוג לתוכן