ביום 27.8.13 ניתן פסק דינו של בית משפט השלום בראשון לציון בת"א 14605-09-10 כסלו ואח' נ' דגן, מפי כבוד השופטת הלית סילש. אותו עניין עוסק באתר תוכיפדיה, אשר אליו הועתקו כשבע מאות צילומים וכן מאות טקסטים נלווים לצילומים אלה. הנתבע טען להגנתו כי הוא פנסיונר, שביצע את המעשים כתחביב להעברת הזמן.
וכך קבע בית המשפט:
1. היצירות הנדונות זכאיות להגנת זכויות יוצרים: הצילומים מקוריים וייחודיים ואילו המאמרים מהווים ליקוט, אשר זוכים גם הם להגנת זכויות יוצרים.
2. הוכח כי התובעים הם הבעלים של יצירות המקור.
3. הנתבע הוא שהעתיק, לפחות את החלק הארי של היצירות. הוא זה שערך והשמיט מהיצירות את סימן זכויות היוצרים (C) ואת שמם של הצלמים, ואף לאחד המאמרים הוסיף את שמו שלו.
4. הנתבע לא הוכיח את מעורבותם של אחרים בהעתקת היצירות ולא עומדת לנתבע הגנה מכח הלכת "נוהל הודעה והסרה". כאשר הנתבע הוא שהעתיק ופרסם את התמונות, נשמטת הקרקע לתנאי בסיסי להתקיימות הפטור מאחריות.
5. הנתבע לא הוכיח שלקח את היצירות מגוגל. בנוסף, גוגל אינו אתר תוכן, אלא שהוא תוכנה או מנוע חיפוש, כעין "מורה נבוכים" לאיתור מידע בענן המידע האין סופי, האינטנרט. על אף חשיבותו של מנוע החיפוש, אי הוא עומד בפני עצמו והתכנים אינם תכניו.
6. הנתבע אינו מפר תמים. הנתבע המקים, המוציא והמביא, והאחראי לאתר תוכיפדיה. הנתבע אינו עומד בקריטריונים הקבועים בסעיף 58 לחוק זכות יוצרים.
7. בית המשפט קבע שיש לראות בכל ההפרות של יצירות הצילום שבוצעו כנגד כל תובע כהפרה אחת, כפעולה נמשכת וזאת מאיזון בין מספר שיקולים נוגדים. את יצירות הטקסט של כל תובע כהפרה שנייה, והמאמר כהפרה שלישית.
8. הפיצוי הוא מכלול של השיקולים הבא: היקף הפרות עצום, ככל הנראה פרק זמן לא ארוך, לא הוכח נזק כלכלי ממשי, אל יש ליתן משקל רב לנזק שאינו ממוני, אשר קיים אינטרס ציבורי בהכרה בו. לא הוכח שתוכיפדיה הינו אתר מסחרי, כאשר הנתבע פעל בו כתחביב וכאמצעי להצגת נתונים בפני צדדים שלישיים – ולא יותר. הכשל במעשיו של הנתבע הוא שהפילנטרופיות הרבה בה נקט ביחס להצגת התמונות, הטקסטים והידע נעשו על חשבונם של התובעים ובלי ליתן קרדיט. אין מקום לקבל מקרה בו אדם הוא נדיב על חשבון זכויותיו של האחר. תום ליבו של הנתבע מושפע מהתרשמות בית המשפט שלא ביקש להתעשר על חשבון התובעים, לגזול את מטה לחמם אף לא בקירוב לכך. הנתבע לא היה ער להשלכות מעשיו על התובעים. מצד שני מדובר בהיקף הפרות עצום, הסיר את סימני זכויות היוצרים ואף נטל קרדיט על מאמר שלא הוא כתב. בנוסף, בית המשפט נתן דעתו לכך שהתובעים פנו לבית המשפט מבלי לפנות לנתבע טרם הגשת התביעה, אשר באופן מיידי הסיר את היצירות המפרות מן האתר.
מכל השיקולים הללו חייב בית המשפט את הנתבע בתשלום של 150,000 ש"ח לתובעים וכן בהוצאות משפט בסך 7,000 ש"ח.
לעיון בפסק הדין המלא – ת"א (שלום ראשל"צ) 14605-09-10 כסלו ואח' נ' דגן
(C) כל הזכויות שמורות לאפלדורף ושות', עורכי דין ומגשרים. אין לעשות שימוש כלשהו בסיכום ואין לראות בו ייעוץ משפטי מכל מין וסוג. השימוש ב-RSS נועד לנוחות קריאה עבור גולשי האתר https://anc-law.co.il בלבד ואין לראות בו משום ויתור או הרשאה לעשיית שימוש במי מן התכנים ו/או הזכויות של אפלדורף ושות', עורכי דין ומגשרים ללא קבלת אישור מפורש מראש ובכתב.
