ביום 18.11.13 ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון, מפי כבוד השופט דנצינגר ובהסכמת השופטים זילברטל ורובינשטיין, בע"א 7996/11 סייפקום בע"מ ואח' נ' רביב. אותו עניין נסוב סביב שאלת הפרת זכויות היוצרים בשרטוטים שהגיש המשיב בבקשת פטנט, שעל פי טענת המערערת נלקח ממצגותיה.
וכך קבע בית המשפט:
1. בסיס ההגנה על יצירות – מקוריות.
דרישת המקוריות היא דרישת סף לקיומה של זכות יוצרים ביצירה. דרישת המקוריות נבחנת על פי שלושה מבחנים: מבחן ההשקעה קובע שעל היוצר להשקיע עמל מוסים ביצירה בשביל לזכות לפירותיה, כאשר נקבע כי די בהשקעה מינימאלית של משאב אנושי כלשהו. מבחן היצירתיות מתבסס על הרציונאל לפיו מטרת דיני זכויות היוצרים להעשיר את עולם היצירה, עם זאת אין מדובר במבחן שמציב רף גבוה – ולעיתים די ביצירתיות מועטת ואף חסרת ערך . בנוסף, כך לדעתו של כבוד השופט דנצינגר, ישנו רכיב משנה נוסף שהוא מבחן המקור. דרישה היא המקור ליצירה יהיה יוצרה ושהיא לא תהיה מבוססת על יצירה אחרת.
2. החלק המוגן ביצירה – דיכוטומיית רעיון/ביטוי
כלל בסיסי הוא בדיני זכויות יוצרים כי הרעיון העומד בבסיס היצירה אינו מוגן והגנה ניתנת רק על דרך ביטויו (ר' סעיף 5 לחוק זכות יוצרים). כלל זה משיק לכלל לפיו עובדות כשלעצמן אינן מוגנות.
3. מה קורה כאשר לא ניתן לבטא רעיון אלא בביטוי מסוים (דוקטרינת האיחוד) או ביצירות פונקציונאליות?
כאשר ניתן לבטא רעיון בדרך אחת ויחידה, תפיסה הקרויה "דוקטרינת האיחוד", לא תינתן הגנה לאותה יצירה. אולם חלוקות הדעות מה הדין כאשר קיימות אפשרויות ביטוי מועטות בלבד לרעיון. גישה אחת גורסת שאין להעניק זכויות יוצרים, בעוד שהגרסה השניה גורסת שיש להעניק זכויות יוצרים – אך הפרה תתרחש רק כאשר יתקיים דמיון מוחלט או כמעט מוחלט בין היצירות.
לצורך ההכרעה – יש לשוב לדרישת המקוריות.
אליבא הנשיא (כתוארו דאז) שמגר, אין למנוע הגנת זכות יוצרים מיצירה אך בשל היותה פונקציונאלית וכי יש לבחון את הדברים לפי מבחן הבחירה – האם ליוצר היו אפשרויות לבחור מתוכן כדי ליצור את היצירה.
כאשר קיימת אפשרות אחת ויחידה לבטא רעיון מסוים, הרי שאין מקום לתת הגנה לדרך ביטוי יחידה זו. אולם, כאשר קיימות מספר אפשרויות לביטויו של רעיון מסוים, אף אם מספר זה מצומצם ביותר, הרי, כי בשים לב למבחן הבחירה, קיימת ליוצר בחירה בין אותן אפשרויות ביטוי ולכן אין מקום לשלול הגנה של זכות יוצרים לביטוי שנבחר. יחד עם זאת, כאשר מספר האפשרויות הוא מצומצם ביותר, הרי שכדי להוכיח הפרה של זכות יוצרים יהיה צורך להקשיח את מבחני ההעתקה ולדרוש כי היצירה שנטען לגביה כי היא "יצירה מפרה" תהיה דומה דמיון כמעט מוחלט ליצירה המוגנת.
4. מבחני העתקה
אלו סיכום אמות המידה שנקבעו בפסיקה לקביעת העתקה:
- יש להוכיח כי הנתבע העתיק חלקים ממשיים ומהותיים מיצירת התובע, כאשר לא הכמות היא הקובעת, אלא האיכות.
- ניתן להסיק העתקה כאשר לנתבע היתה גישה ליצירת התובע, וכאשר הדמיון בין היצירות הוא במידה כזו אשר לא סביר להניח כי הוא יד המקרה.
- יש חשיבות להצטברות נקודות דמיון. ככל שהן רבות יותר, גובר החשש כי מדובר בהעתקה.
- השאלה אם הדמיון בין שתי היצירות מספיק על מנת לקבוע כי מדובר בהעתקה של חלק ממשי ומהותי היא שאלה של עובדה ושל דרגה. תשובה לשאלה זו צריכה להינתן לא על סמך השוואה מכנית של מספר מילים או שורות הדומות ביצירות הנדונות, אלא לפי התרשמות של השופט מהיצירות בכללותן.
אמות מידה אלה אינן משתנות כאשר מדובר ביצירה פונקציונאלית. משצלחה יצירה פונקציונלית את שלב דרישת המקוריות ואת מבחן הבחירה, הרי שמדובר ביצירה מוגנת לכל דבר ועניין שלא ניתן להעתיק חלקים מהותיים ממנה. לעניין זה, גם אם רק חלק מהרכיבים המרכיבים את היצירה הפונקציונלית עברו את "מסננת הבחירה" אין בכך כדי לפגוע בהיותם יצירה מוגנת מפני העתקה. הנפקות היחידה לעניין אמות המידה לבחינת העתקה הנובעת מהיותה של היצירה פונקציונלית היא ככל שהרכיבים המוגנים מהווים ביטוי של רעיון שיש מספר מצומצם של דרכים לבטאו. או אז, יידרש רף גבוה יותר כדי להוכיח העתקה, וכפי שציינתי לעיל יהיה מקום לדרוש כי יהיה מדובר בדמיון כמעט מוחלט בין הרכיבים המוגנים לבין הרכיבים שלגביהם נטענת ההעתקה כדי לבסס את אותו דמיון מהותי.
5. בנסיבות המקרה הספציפי
ככלל שרטוטים עונים להגדרת יצירה אמנותית לפי סעיף 35(1) לחוק הישן, וממילא לא נטען על ידי המשיב כי שרטוטי סייפקום אינם נכנסים בגדרי היצירות להן מוענקת הגנה. לכן, יש לבחון האם השרטוטים עונים על דרישת המקוריות, ובמקרה זה, בשל היותם יצירות פונקציונליות, גם על מבחן הבחירה.
שרטוטי סייפקום מתארים מוצר חשמלי שתכליתו היא מתן גיבוי חשמלי בעת תקלה. בשרטוטים מופיע איור/צילום של המוצר ומצדדיו מרובעים ובתוכם טקסט המבטא פעולה חשמלית כלשהי, כאשר בכל אחד מהשרטוטים מופיעים, על גבי המוצר ובינו לבין המרובעים, קווים וחיצים המתארים את הפעולה החשמלית שהשרטוט מבקש לתאר באמצעות ביטוי ויזואלי.
מהתבוננות בשרטוטי סייפקום עולה כי אין ספק שמטרתם היא להמחיש את התהליך החשמלי ואת הפעולות שמבצע המוצר אותו היא מייצרת. לצורך המחשה זו, אין ספק שיש הכרח להשתמש בביטויים מוגדרים מראש כגון הטקסט המתאר פעולות חשמליות נפוצות וכגון הצגת המוצר עצמו אליו מתייחס הטקסט. יחד עם זאת, שרטוטי סייפקום כוללים גם קווים וחיצים הממחישים את תהליך הזרימה המתואר בשרטוט. ממבט בשרטוטים עולה כי המחשה זו, שלה תפקיד פונקציונלי, ניתנת לביטוי במספר רב של דרכים אשר יכולות להגשים תכלית זו ואילו סייפקום בחרה דרך ביטוי מסוימת לפיה הקווים והחיצים יהיו באורך מסוים, בעובי מסוים ובתוואי מתפתל המתאים לדרך שבה בחרה למקם את המוצר ואת ריבועי הטקסט על גבי השרטוט. על פי דעתו של כבוד השופט דנצינגר, בחירה זו של סייפקום מעניקה לה הגנת זכות יוצרים על הרכיב הויזואלי המסוים המבקש "להתכתב" עם אותם רכיבים שאינם עולים כדי יצירה מוגנת.
מהשוואה בין שרטוטי סייפקום לבין שרטוטי המשיב עולה כי בכל הנוגע לשרטוטים המסומנים Fig 2 – Fig 13 ו-Fig 15 – Fig 16 (מוצג 1 למוצגי המערערים), המשיב העתיק העתקה זהה (או למצער כמעט זהה) את הרכיבים המוגנים שבשרטוטי סייפקום בדמות הקווים המתארים את תהליך הזרימה. משבחר המשיב לעשות שימוש מדויק באמצעים הויזואליים המוגנים של סייפקום הרי שהפר את זכות היוצרים שלה ברכיבים אלו.
6. שימושים מותרים
שימוש בהתאם לשימושים שהוגדרו בפרק ד' לחוק זכות יוצרים החדש אינו יכול לעלות כדי הפרה של אותו חוק . עמדה זו מתבססת הן על לשון החוק והן על התפיסה כי ישנם שימושים מסוימים שבהתאם לתכליות העומדות בבסיס זכות היוצרים עולים כדי זכות של המשתמש ולא רק כדי הגנה מפני הפרה של החוק.
בענייננו, נראה כי השימוש אותו עשה המשיב בשרטוטי סייפקום לא עומד באמות המידה לקיומו של שימוש הוגן. כך, במסגרת מבחן המשנה הראשון, ברור כי השימוש שעשה המשיב הינו שימוש מסחרי שהרי כל מטרתו הייתה להביא לרישום פטנט על מוצרו המתחרה במוצרה של סייפקום. גם בבחינת שאלת השימוש הטרנספורמטיבי, לא ניכר כי שימושו של המשיב בשרטוטי סייפקום מביא ליצירת ביטוי חדש ושונה מהביטוי המקורי הגלום בהם. באשר למבחן המשנה השלישי – היקף השימוש – כבר קבעתי לעיל כי המשיב עשה עותק מדויק או כמעט מדויק של שרטוטי סייפקום ולכן מדובר בהיקף שימוש מלא. ולבסוף, בשים לב למבחן המשנה הרביעי, ברור כי בהיותו של המוצר שמשווק המשיב מתחרה ישיר למוצרה של סייפקום אין ספק כי השימוש משפיע על השוק הפוטנציאלי של שרטוטי סייפקום.
התיק מוחזר לבית המשפט המחוזי ליתן הכרעה בסעדים, תוך חיוב המשיב בהוצאות המערערים בסך של 40,000 ש"ח
לעיון בהחלטה המלאה בערעור – ע"א 7996/11 סייפקום בע"מ ואח' נ' רביב
(C) כל הזכויות שמורות לאפלדורף ושות', עורכי דין ומגשרים. אין לעשות שימוש כלשהו בסיכום ואין לראות בו ייעוץ משפטי מכל מין וסוג. השימוש ב-RSS נועד לנוחות קריאה עבור גולשי האתר בלבד ואין לראות בו משום ויתור או הרשאה לעשיית שימוש במי מן התכנים ו/או הזכויות של אפלדורף ושות', עורכי דין ומגשרים ללא קבלת אישור מפורש מראש ובכתב.
