ביום 5.3.14 ניתן פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב, מפי כבוד השופט רחמים כהן בת"א 32263/08 ו-22089/08 העוסקים בתביעה ובתביעה שכנגד בקשר עם שותפות בהקמה וניהול של פורטל עיצוב.
באופן כללי ניתן לומר, כי בין הצדדים הוסכם על הקמת אתר אליו יועברו תכני מגזין ותכנים נוספים, כאשר התובעים יהיו אמונים על הקמת האתר, תחזוקת האתר וקידומו באינטרנט, מר דניאל סופר היה אמון על ניהול האתר הטמעת תכנים באתר ואיריס מושלי הייתה אחראית על אספקת תכנים לאתר ושיווקו בקרב לקוחות המגזין.
בשלב מסוים בפרויקט הגב' מושלי עזבה את השותפות ואף הקימה אתר מתחרה – ועל כן הוגשה התביעה כנגדה. היא ויישות נוספת הגישו תביעה כנגד התובעים, בין היתר, בטענה כי התובעים
התובעים וסופר הפרו את זכויות היוצרים של החברה בהעברת תכנים ופרסומם באתרי אינטרנט שונים ללא רשותה.
לעניין ההרשאה, קבע בית המשפט כך:
התובעות שכנגד לא פרטו כדבעי את טענותיהן בדבר הפרת זכויות קנייניות. הטענות נטענו בכלליות ללא פרוט מספיק ומבלי לבסס את יסודות הטענות. אמנם, התובעות שכנגד הצליחו להראות, כי כתבות מהמגזין פורסמו באתרים שבבעלות סופר. עם זאת, מהודעות דוא"ל ששלחה איריס לסופר ניתן להיווכח, כי הדברים נעשו לבקשתה של איריס אשר ביקשה באמצעות פרסומים אלה לקדם את המגזין.
בסעיף 43 לתצהיר עדותה הראשית מיום 12.09.2010, מפרטת איריס את תכני המגזין אשר העמידה לרשות האתר המשותף והנתבעים שכנגד הפיצו אותם באתרים שונים, שלא בהסכמתה. לטענתה (סעיף 44 לתצהיר), גילתה לתדהמתה במהלך חודש דצמבר 2007, כי הנתבעים הפרו את זכויות היוצרים של החברה ופנתה לתובעים ולסופר על מנת שיסיר פרסומים אלה, אך אלה לא נענו לדרישה.
בפועל הסתבר, כי הדברים אינם כפי שתוארו על ידי התובעות שכנגד. מה שתואר על ידן כ"גזילת תכנים" הוא למעשה פרסומים אשר התבקשו על ידי התובעות שכנגד, כחלק מהשותפות בין הצדדים. איריס מאשרת בעדותה, כי ביקשה מסופר לא רק לעשות קישורים בין אתריו לבין האתר של בית ונוי, אלא ביקשה ממנו גם לשתול כתבות באתרים שלו.
נוכח האמור לעיל, השתכנע בית המשפט, כי התובעות שכנגד ידעו על הפרסומים באתריו של סופר וכי הדברים נעשו במסגרת השותפות ועל מנת לקדם את אתר בית ונוי. זכותן של התובעות שכנגד לבקש את ביטול ההסכמות, ההרשאה לפרסם את המאמרים, היא חלק מסעד ההשבה אשר קם עם ביטולו של ההסכם כדין. מאחר והתובעות שכנגד לא הוכיחו כי ביטלו את ההסכם כדין וביכרו להכריז על ביטול השותפות באופן חד-צדדי מבלי שהסדירו בהסכמה את אופן ביטולה , אינן זכאיות להשבה.
מאחר וכאמור לעיל, חוק זכות יוצרים אינו קובע כללים לעניין הסכמה לעשיית פעולה ביצירה, עשויות להתעורר שאלות רבות והתשובה להן צריכה להימצא בדיני החוזים. כך למשל, התשובה לשאלה, האם בעל זכות היוצרים רשאי לבטל רישיון שנתן.
לעניין התכנים המופיעים באתר אשר הוקם על ידי השותפות, הרי שניתנה לשותפות הסכמה לשימוש בהם וביטול זכותה של השותפות לעשות שימוש בכתבות צריך שיעשה על פי דין ובתום לב. אין באמור כדי להפקיע את זכויותיה של החברה בתכני ובסימני המגזין, אך מרגע שהועברו לשותפות בהסכמה, כל עוד פורקה השותפות כדין, סבור בית המשפט, שהיא רשאית להמשיך ולהותיר אותם במתכונת כפי שפורסמה.
לפיכך דין טענת הפרת זכויות היוצרים להידחות.
מבחינת הסעדים האופרטיביים, קבע בית המשפט כי כעת משהגיעה לסיומה הפורמאלי של השותפות יש להעניק לבעלות זכויות היוצרים סעד בדמות צו מניעה האוסר על סופר והתובעים להשתמש בתכנים שקיבלו מבעלות הזכויות.
לקריאת פסק הדין על כל חלקיו – ת"א 32263/08 בית ונוי הוצאה לאור בע"מ ואח' נ' ארבל ואח'
(C) כל הזכויות שמורות לאפלדורף ושות', עורכי דין ומגשרים. הסיכום אינו ממצה ואין להסתמך עליו או לעשות בו כל שימוש או לראות בו ייעוץ משפטי מכל מין וסוג. שימוש ב-RSS נועד לנוחות קריאה עבור גולשי האתר בלבד ואין לראות בו משום ויתור או הרשאה לעשיית שימוש במי מן התכנים ו/או הזכויות של אפלדורף ושות', עורכי דין ומגשרים ללא קבלת אישור מפורש מראש ובכתב.
