ביום 26.3.14 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, מפי כבוד השופטת נאוה בן אור בת"א 32932-05-12 רחמני נ' הטלוויזיה החינוכית הישראלית. אותו עניין עוסק בתביעה בגין תכנית האקטואליה "עושים סדר" ששידרה הנתבעת, במסגרת שידורי הערוץ השני. התכנית הוקדשה, בין היתר, לפרשת קו 300.
ברקע, על גבי מסך, הוקרנה סדרת תמונות ברצף, שחזרה על עצמה פעם אחר פעם עד לסיום הכתבה. אחת מהן היא צילומו של התובע. צפייה בתכנית מעלה, הצילום הופיע על גבי המסך לשניות ספורות בכל פעם ובסך הכל שבע פעמים. עוד יש לציין, כי הצילום אינו מופיע על גבי מסך מלא, למעט פעם אחת בה הוא מופיע על גבי 2/3 מן המסך שברקע המרואיינים. בכתבה לא ניתן קרדיט לאיש מבעלי הצילומים שהוקרנו באופן המתואר לעיל.
התובע הגיש תביעה לצו מניעה ולפיצוי בסך 200,000 ש"ח.
וכך קבע בית המשפט:
1. הבעלות בזכויות היוצרים: אין חולק, כי בעת שצילם התובע את הצילום שררו יחסי עובד – מעביד בינו לבין העיתון "מעריב". חוק זכות יוצרים קובע בסעיף 34, כי המעביד הוא "הבעלים הראשון" ביצירה שנוצרה על ידי עובדו לצורך עבודתו או במהלכה, אלא אם הוסכם ביניהם אחרת.
על מנת להוכיח כי בין "מעריב" לבין התובע הוסכם אחרת, הועד נציג מטעם מעריב על הסכמה ולפיה זכות היוצרים בכל הצילומים שצילם התובע נתונה לו, בעוד שלעיתון נתונה זכות שימוש עצמי בלבד. זאת ועוד,
בידי התובע התשליל של הצילום, והוא הוצג לעיון בית המשפט בפתח ישיבת ההוכחות. מאחר שהצילום נעשה בעת שחוק זכות יוצרים 1911 (להלן: "החוק הקודם") היה בתוקף, הרי שמכוחה של הוראת המעבר שבסעיף 78(ט) לחוק זכות יוצרים, חלה על זהות מחבר היצירה הוראת סעיף 21 לחוק הקודם, הקובעת כי "האיש שהיה בעל הנגטיבה בעת עשייתה יהא דינו כמחבר היצירה".
2. הנתבעת הפרה את זכויות היוצרים של התובע ביצירה עת עשתה בה שימוש בלי היתר. האם מדובר בשימוש מותר לפי פרק ד' לחוק זכות יוצרים? – התשובה לכך היא שלילית.
אין מדובר בשימוש הוגן. נקבע בפסיקה שכדי שמשתמש יוכל לטעון לשימוש הוגן, עליו ליתן אשראי מתאים לבעל היצירה, כלומר לאזכר את שמו ולציין את העובדה שהוא בעל הזכויות.
אכן, ניתן למצוא בפסיקה אמירות לפיהן אין המדובר בקביעה מוחלטת, וייתכנו מצבים בהם על אף אי מתן הקרדיט לא תישלל הגנת השימוש ההוגן. כך, למשל, נפסק בת"א 8211/09, כי במקרה בו מרכז הכובד של השימוש המפר הוא חינוכי-לימודי, יהיה מקום ליתן משקל נמוך יותר להיבט של אי מתן קרדיט ליוצר. עם זאת בעניין זה אין זה מאותם מקרים בהם יש כדי אפשר להן לחסות תחת הגנת השימוש ההוגן על אף שלא ניתן לתובע הקרדיט המתאים על יצירתו.
אין מדובר בשימוש אגבי. נטילה מכוונת של תמונות לצורך כתבה, שכל מטרתה להציגן כמתארות אירוע בעבר, אינה בבחינת שימוש אגבי. אכן אין המדובר בצילום שעמד במוקד הכתבה, והכתבה כלל לא עסקה בו. אין בכתבה כל התייחסות לצילום זה או אחר. מנגד, המדובר בשילוב מכוון של צילום שהבעלות בזכות היוצרים בו היא בידי התובע, כרקע לתוכן הכתבה. בסדרת הצילומים המופיעים ברצף, כרקע לראיון, יש משום מתן עומק לכתבה, או "צבע", ובנסיבות אלה, גם אם המדובר במקרה גבולי, מסקנת בית המשפט היא כי השימוש מצוי מן העבר המפר של הגבול ולא מעברו הלגיטימי.
3. אחריות צד ג': מכיוון שהתוכנית הופקה על ידי חברה חיצונית אשר התחייבה בשיפוי מלא ונקבע כי החברה אחראית להסדרת השימוש בחומר ארכיוני במסגרת התוכנית – הודעת צד ג' מתקבלת צד ג' לשפות את הנתבעת בכל סכום שייפסק לטובת התובע.
4. הסעדים.
צו מניעה קבוע – בגדר הסעדים שהתבקשו בכתב התביעה ביקש התובע צו מניעה קבוע שיאסור על הנתבעת לעשות בעתיד שימוש כלשהו בצילום נשוא התביעה בכל דרך, אלא אם יינתן לתובע קרדיט נאות על ידי ציון שמו בשקופית על גבי המסך בעת הקרנת הצילומים, באופן שיורה עליו בית המשפט.
בית המשפט לא מצא הצדקה לסעד זה. תכליתו של צו מניעה קבוע בהקשר הנדון הינה למנוע הפרה מתמשכת ועתידית של זכות קניינית. בענייננו לא הונח יסוד לחשש מפני הפרה מסוג זה. המדובר באירוע אחד, שהתרחש במסגרת שידור תכנית אחת. גם אם נתבעה הנתבעת בעבר בגין מעשים דומים (לדברי ב"כ התובע – שלוש פעמים), אין בכך כדי להצדיק הוצאת צו מניעה קבוע, שאינו מתייחס להפרה מתמשכת ועתידית קונקרטית, וכל משמעותו היא מתן הוראה לנתבעת לנהוג כחוק.
הפיצוי הסטטוטורי – לאור הנסיבות סבור היה בית המשפט כי מאפייני ההפרה מצויים ברף הנמוך וכי התנהלות הנתבעת לא הייתה נגועה בחוסר תום לב. בשים לב לכל אלה חויבה הנתבעת לשלם לתובע סכום של 5,000 ₪ בגין הפרת זכות היוצרים שלו, וסכום נוסף של 5,000 ₪ בגין הפרת זכותו המוסרית, כאשר כל צד נושא בהוצאותיו המשפטיות.
לעיון בפסק הדין – ת"א 32932-05-12 רחמני נ' הטלוויזיה החינוכית הישראלית (טרם פורסם, החלטה מיום 26.3.14).
(C) כל הזכויות שמורות לאפלדורף ושות', עורכי דין ומגשרים. הסיכום אינו ממצה ואין להסתמך עליו או לעשות בו כל שימוש או לראות בו ייעוץ משפטי מכל מין וסוג. שימוש ב-RSS נועד לנוחות קריאה עבור גולשי האתר בלבד ואין לראות בו משום ויתור או הרשאה לעשיית שימוש במי מן התכנים ו/או הזכויות של אפלדורף ושות', עורכי דין ומגשרים ללא קבלת אישור מפורש מראש ובכתב.
