ביום 11.11.2014 ניתן פסק דינו של בית משפט המחוזי בירושלים, מפי כבוד השופט עווד שחם בת"א 9467-05-10 רוזנגרטן נ' רגן ואח' העוסק בתביעת זכויות יוצרים של התובעת 1, יוצרת הסיפור "שידוך משמיים" כנגד נעמי רגן, אשר נטען כי העתיקה את הסיפור לתוך ספרה "עקדת תמר".
במסגרת פסק הדין, קבע בית המשפט כי זכויות היוצרים ביצירה שייכות לגב' שפירו שאינה זכאית לסעד במסגרת התביעה, למרות העתקת היצירה, שכן היא תובעת פורמאלית בלבד, וכי התובעת זכאית לפיצוי בגין הפרת הזכויות המוסריות ביצירה.
נקודת המוצא לדיון בשאלת ההפרה של הזכות המוסרית מצויה בסעיף 46(2) לפקודה. הסעיף האמור קובע, כי ליוצר זכאות שלא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר, וכן שלא תיעשה בה פעולה פוגענית, והכל אם יש באילו מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר. היבט זה של הזכות המוסרית מכונה כזכות לשלמות היצירה . הוא הוגדר בספרות כבעל החשיבות המעשית הגדולה ביותר משלל ביטוייה של הזכות המוסרית. בהקשר זה צוין, כי הצגה פוגענית של יצירה עלולה לגרום ליוצר סבל ועוגמת נפש קשים, בלא קשר לאופן בו נתפס הדבר על ידי אחרים. צוין גם הקשר הרגשי העמוק של היוצר ליצירתו, והמסר שהוא מבקש להעביר באמצעותה. בתוך כך צוין האופי הייחודי והאינדיבידואלי במובהק של יצירת אמנות, הגורם לזיקה חזקה במיוחד בין היוצר ובין היצירה.
על פי לשונו של סעיף 46(2) לחוק, הפרה של ההיבט האמור של הזכות המוסרית מחייב להוכיח את קיומם של שני יסודות (א) סילוף ו-(ב) אשר יש בו כדי לפגוע בכבוד או בשם הטוב של היוצר. פגיעה בהיבט זה של הזכות המוסרית אינה מחייבת שינוי של היצירה עצמה. לעניין זה, די בכך שנעשות בה פעולות שמציגות אותה באופן הפוגע ביוצר. כך, שימוש ביצירה בהקשר, החורג באופן משמעותי מן ההקשר המקורי בגדריו נוצרה, עלול להיות נגוע בעיוות, העולה כדי סילוף של היצירה במובן החוק.
הדרישה הסטטוטורית, כי יהיה מדובר בסילוף העלול לפגוע בכבודו של היוצר, אינה מחייבת הוכחה של תוצאה בפועל. על פי מהותה, מדובר בדרישה תיאורית, הבאה להציג רף איכותי התוחם את הפגיעות העולות כדי הפרה של הזכות המוסרית. היסוד האמור של פגיעה אפשרית בכבוד, בשל סילוף של היצירה, נבחן, בעיקרו, על בסיס עובדתי קונקרטי, אשר במרכזו נמצא היוצר. בממד זה, עשוי להיות משקל ניכר לעולם התוכן הפנימי של היוצר, ולתפיסותיו הערכיות והאסתטיות, ככל שהם רלוונטיים ליצירה שבמחלוקת.
על רקע עובדות אלה, עולה הצורך בהערכת הפגיעה הפוטנציאלית ביוצר, כתוצאה מסילוף היצירה. הדבר נובע מלשון החוק ("עלולה לפגוע"), העוסק בפגיעה פוטנציאלית. איתורה של פגיעה פוטנציאלית עשוי להצריך תהליך של הערכה, אשר יש בו ממד אובייקטיבי – נורמטיבי.
אשר על כן, בנסיבות ענייננו, עולה כי אכן מתקיימים היסודות להפרת הזכות המוסרית. הפרק המועתק נטוע בספר שהוא זר ומנוגד לתפיסותיה ורוחה של הגב' רוזנגרטן. הוא מהווה חלק שלוב מיצירה, הבאה לבקר את המוסכמות של הקהילה החרדית לה משתייכת התובעת. מטבע הדברים, מוטיב כאמור אינו קיים ביצירתה של התובעת. הוא אף מנוגד חזיתית לתפיסותיה. יש בכך כדי להצביע על סילוף של סיפורה של התובעת, הנובע מן ההקשר הזר בו הושם על ידי הנתבעת. ממד זה מתחדד בשים לב לכך, שסיפורה של התובעת הוא סיפור אוטוביוגרפי, הבא להציג את נקודת מבטה האישית על הווי החיים החרדיים.
לכן גם יש ממש בטענת התובעת כי פגיעה בכבודה היא תוצאה סבירה ומתבקשת של הסילוף האמור. מדובר ביוצרת חרדית, הכותבת ויוצרת מתוך תחושה של שליחות, ומתוך מטרה להעביר באופן אמין את הווי החיים החרדי. בנסיבות אלה, שילוב יצירתה, ללא רשותה, בספר אשר מוטיב משמעותי בו הוא הבעת ביקורת על החברה החרדית, כמתואר לעיל, עלולה, בהסתברות גבוהה, לפגוע בכבודה של התובעת.
הפיצוי: הנתבעות חויבו בסך של 60,000 ש"ח בתוספת 10,700 הוצאות משפט וכן בסך נוסף של 10% מעלות חוות דעת המומחה מטעם התובעת.
לעיון בפסק הדין במלואו – ת"א 9467-05-10 רוזנגרטן נ' רגן ואח'
(C) כל הזכויות שמורות לאפלדורף ושות', עורכי דין ומגשרים.
הסיכום אינו ממצה ואין להסתמך עליו או לעשות בו כל שימוש או לראות בו ייעוץ משפטי מכל מין וסוג. שימוש ב-RSS נועד לנוחות קריאה עבור גולשי האתר בלבד ואין לראות בו משום ויתור או הרשאה לעשיית שימוש במי מן התכנים ו/או הזכויות של אפלדורף ושות', עורכי דין ומגשרים ללא קבלת אישור מפורש מראש ובכתב.
