0

נטל ההוכחה בהליך פלילי בטענה של הפרת זכויות יוצרים

ביום 11.6.2015 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים, מפי ההרכב המכובד של השופט חיפה בעק”פ 53449-06-14 אמא”ד – אראביא מיוזיק לניהול והפצה בע”מ נ’ דאמוני ואח’. הערעור הינו על החלטת בית משפט השלום לזכות את הנאשמים, מפאת הספק הסביר, מעבירות של עיסוק במכירת עותק מפר של יצירה, והחזקת עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו, עבירות לפי חוק זכויות יוצרים, התשס”ח – 2007.

1. הרקע

המערערת – הקובלת בשלושת התיקים – היא חברה רשומה בישראל העוסקת בהפצה ושיווק של יצירות מוזיקליות מקוריות, בניהול זכויות יוצרים, בהגנה על זכויות אלה ובאכיפתן בישראל. נטען על ידה כי היא בעלת הזכות הבלעדית לעשות שימוש מסחרי, או להתיר שימוש שכזה, ביצירות מוזיקליות ו/או בתקליטי מוזיקה אשר בבעלות חברות ההפקה המוזיקליות “עאלם אל-פאן” ו/או “דיגיתאל סאונד”.

המשיבים משווקים תקליטי מוסיקה, ונטען לגביהם כי מחזיקים עותקים מפרים של יצירות מוגנות לשם מסחר בהם ומוכרים אותם. הכל תוך ידיעה מלאה ומבלי שקיבלו הרשאה. המשיבים כופרים בכל הטענות.

2. הכרעת ערכאת הערעור

ערכאת הערעור סבורה כי בית משפט השלום צדק בהכרעתו כי הקובלת לא הוכיחה שהיא “מפגעת עבירה”. 

על מנת שהמערערת תיחשב כ”נפגעת עבירה” עליה להוכיח כי רכשה זכויות מאת החברות המצריות. על מנת לעמוד בנטל זה על המערערת להוכיח, בשלב ראשון, את מעמדן של החברות המצריות הנ”ל, וכבר בשלב זה כשלה המערערת.

סעיף 30 לפקודת הראיות מהוה חריג לכלל האוסר עדות מפי השמועה. ככל שהחריג אינו חל נטל הראיה להוכחת מעמדן המשפטי של החברות המצריות קשה יותר מזה הנדרש בהליך האזרחי, ומשהמערערת לא עמדה בתנאי סעיף 30, המקילים, ממילא ברור כי לא הוכיחה את מעמדן את החברות המצריות ומצבן המשפטי.

על פי ייפויי הכוח שהגישה המערערת, ייפו החברות המצריות את כוחו של מר קאסם להופיע בבתי המשפט ולייצג אותן אך אין בכך כדי לקבוע כי עדותו כשלוח של החברות היא עדות החברות עצמן. אין בכוחו של ייפוי כוח  להפוך את מיופה הכוח “לשולח” עצמו או ל”מייפה הכוח” וככל שיש לו ידיעות על פעילות החברה –אלה ידיעות מפי השמועה או הסברה, כקביעת בימ”ש קמא.

זאת ועוד, המערערת לא הוכיחה כי רכשה זכויות מהחברות המצריות. ההסכם  שהוגש על ידי המערערת הוא אינו קביל כראיה מאחר ונערך במצרים וכתנאי להגשתו נדרש אישור הקונסול הישראלי, שלא הוגש. בנוסף, לא צורפו מסמכים המעידים על זהות החתומים על ההסכם הנ”ל והסמכתם לחתום על מסמך זה, ולא הוגשה החלטה של החברות המצריות המאשרת את ההתקשרות עם המערערת ועדותו של מר קאסם בכל העניינים האמורים הינה עדות מפי השמועה, אפילו המדובר ביחסים נמשכים בין המערערת והחברות המצריות מאז שנת 2007.

המערערת אפילו לא הגישה מסמך המעיד כי מר נמיר קאסם היה מורשה חתימה של המערערת ומוסמך לחתום בשמה על ההסכם עם החברות המצריות.

לעיון בפסק הדין המלא – עק”פ (מחוזי חי’) 53449-06-14 אמא”ד – אראביא מיוזיק לניהול והפצה בע”מ נ’ דאמוני ואח’ (פורסם בנבו, 11.6.2015)

(C) כל הזכויות שמורות לאפלדורף ושות’, עורכי דין ומגשרים.

הסיכום אינו ממצה ואין להסתמך עליו או לעשות בו כל שימוש או לראות בו ייעוץ משפטי מכל מין וסוג. שימוש ב-RSS נועד לנוחות קריאה עבור גולשי האתר בלבד ואין לראות בו משום ויתור או הרשאה לעשיית שימוש במי מן התכנים ו/או הזכויות של אפלדורף ושות’, עורכי דין ומגשרים ללא קבלת אישור מפורש מראש ובכתב.