הזכות המוסרית
חוק זכות יוצרים, במקביל לזכות הכלכלית של אמן ביצירתו, מכיר גם בזכות המוסרית. זכות זו עוגנה לראשונה בישראל בסעיף 4א לפקודת זכות יוצרים וכיום הזכות מעוגנת בסעיפים 45-46 לחוק זכות יוצרים משנת 2007.
הזכות המוסרית הינה זכות אישית של היוצר ונובעת מהקשר המיוחד בינו ליצירתו. חוק זכות יוצרים קובע שתי נגזרות לזכות זו: האחת, היא הזכות כי שמו של היוצר ייקרא על יצירתו, הזכות להיות מוכר כיוצר היצירה (הזכות לקרדיט או זכות האבהות); השניה, היא הזכות לשלמות היצירה והגנה עליה מפני סילוף, פגימה או כל פעולה אחרת הפוגעת בשלמותה ועלולה להפחית את ערך היצירה או לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר.
הזכות לשלמות היצירה כזכות מוסרית
סקירה כללית בשנים האחרונות נדונו עניינם של אמנים שונים שיצירותיהן, אשר הוזמנו על ידי אחרים, הושמדו או נפגמו במיוחד. בכל אלו נדונה חובת המזמין לתחזוקה ראויה של היצירות והאם הפגימה שנגרמה מהווה הפרתה של הזכות המוסרית.
כך למשל, בשנת 1997 תבע האמן יגאל תומרקין את עיריית קריית ים על השמדת פסל שיצר עבורם. העירייה השמידה את הפסל והציבה במקומו אחד אחר, ושני פסליו האחרים שהיו בעיר הוזנחו ולא טופלו. בית המשפט הכיר בקיומם של נזקים בלתי ממוניים בדיני זכות יוצרים, מתוך פגיעה מוראלית, עוגמת נפש וצער (ת"א (מחוזי חיפה) 11264/97 תומרקין נ' עיריית קריית ים). מספר שנים מאוחר יותר, בשנת 2000, תבע האמן פרדי פביאן את עיריית טבריה לאחר שגילה כי פסל שהוצב בעיר, ועליו עמל 5 שנים, פורק בחלקו והוזנח מאוד. גם במקרה זה עמד בית המשפט על ההגנה על המוניטין של היוצר ועל רגישותו כלפי סילוף יצירתו (ת"א (שלום ת"א) 64221/00 פביאן נ' עיריית טבריה). בשנת 2008 תבע האמן אבנר בר חמא את עיריית קריית גת בשל הפרת זכותו המוסרית בעקבות פגיעה בשני פסלים שיצר עבור העירייה והוצבו בעיר, כאשר טוענת העירייה כי לא תוחזקו בשל חוסר בתקציב.
בעניין זה קבע בית המשפט כי על אף ששמורה לעירייה הזכות בקביעת סדרי העדיפויות הכלכליות שלה ואין זה סביר לדרוש ממנה לשפץ את הפסלים על חשבון תשלום משכורות, אין פירוש הדבר כי פטורה כליל מתחזוקתם ושמירת הזכות המוסרית של התובע. עליה לעשות את מיטב מאמציה במסגרת התקציב העומד לרשותה. בית המשפט הכיר בנזק של עוגמת נפש כתוצאה מההפרה (ת"א (מחוזי ב"ש) 5211/08 בר חמא נ' עיריית קריית גת).
קניספל נ' עיריית חיפה בשנת 1965 הוזמן התובע, מר קניספל, על ידי עיריית חיפה, הנתבעת, להקים פסל, אשר בוצע בצורת תבליט, על חזית בית ספר בעיר. בתחילת שנת 2012 הסירה עיריית חיפה, ללא בחינה מעמיקה, את התבליט, בשל חשש, לטענתה, כי סיכן עוברים ושבים בשל נפילת אריחים. העירייה לא הודיעה למר קניספל על כך שעומדת להשמיד את יצירתו ולא בחנה אפשרות לשיפוצה ולתיקונה. כמו כן, אריחי היצירה הושלכו כפסולת. התובע דרש לאכוף על העירייה לאפשר לו לשחזר את התבליט, תוך תשלום עבור ההקמה מחדש. כמו כן, דרש פיצוי בגין פגיעה במוניטין שלו, בשל עוגמת נפש וכן בשל הפרת זכותו המוסרית (ת"א (מחוזי חיפה) 50172-01-13 קניספל נ' עיריית חיפה (2016)).
גבולותיה של הזכות המוסרית היום – בהתאם להחלטת בית המשפט בעניין קניספל
דעת בית המשפט בעניינו מר קניספל הייתה כי גם השמדה מוחלטת גורמת לפגיעה בכבודו ובשמו של יוצר היצירה וכי התנהלותה של העירייה בהזנחתה את הפסל ואת אופן הטיפול בו בעת הסרתו, מהווה פגיעה בשמו, במוניטין ובכבודו של היוצר. בית המשפט קבע כי עירייה החובה להציג את היצירה במקום בו הוצבה על ידי האמן, להציגה לקהל הרחב וכן לטפל במיומנות בכדי לשמרה וזאת לתקופה בלתי מסויגת. במידה ונוצרה סיבה ראויה להסרתה או להזזת היצירה, היה על העירייה חובה לידע את היוצר ולבצע את השינוי תוך התייעצות עמו. העובדה שיצירה חדלה מקיומה מהווה פגיעה בזכות המוסרית של היוצר כיוון שהיא מונעת את האפשרות של היוצר להציג את רעיונו והביצוע שהגה לו, ומונעת ממנו להציג את יכולותיו המקצועיות.
בית המשפט קבע כי פסיקת הפיצויים תהיה על השמדת הפסל ואופן ההשמדה שלו. סכום פיצויו של מר קניספל עמדו על 533,920 ₪, כאשר רובם המוחלט מהווים פיצוי על השמדת הזכות הכלכלית והיתר מהווים פיצוי על פגיעה במוניטין ובשל עוגמת הנפש שנגרמה בשל השמדת התבליט באופן רשלני במיוחד.
סיכום
הנה כי כן, במשולש בין יוצרים, יצירות סביבתיות לבין עיריות וחברות מסחריות להן שטחים להצגת אומנות, יש יחסים מורכבים של זכויות וחובות, שרצוי וכדאי לאפיין ולקבע בהסכם מוסדר מראש, על מנת למנוע תביעות הפרת זכויות יוצרים ועוגמת נפש בעתיד.
למותר לציין, כי משרדנו בעל ניסיון רב בתחום, והוא, בין השאר, מייצג אומנים ידועים שיצירותיהם הושמדו בהליכים משפטיים. לייעוץ משפטי ולמידע נוסף – צרו עימנו קשר.
© כל הזכויות שמורות למשרד עו"ד זכויות יוצרים – אפלדורף ושות'. אין במתן אפשרות שיתוף או הפצה של תוכן כדי לוותר או ליתן רישיון שימוש במאמר זה ו/או במי מחלקיו. אין לראות באמור או שאינו אמור במאמר זה משום חוות דעת ו/או ייעוץ משפטי מחייב ו/או עצה משפטית.