פגיעה בשמו הטוב של תאגיד

העליון הכריע בסתירה בין סעיף 7א לחוק איסור לשון הרע, המאפשר פיצוי לנפגעי לשון הרע פיצוי ללא הוכחת נזק, לבין סעיף 10 לפקודת הנזיקין, הקובע כי תאגיד לא יוכל לקבל פיצוי בשל עוולה, אלא אם זו גרמה לו נזק.

ביום 4.8.2016 הכריע בית המשפט העליון בסוגיה בה היו חלוקים בתי המשפט שלמטה שנים רבות: תאגיד זכאי לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק כאשר שמו הטוב נפגע.

חוק איסור לשון הרע מגדיר אדם כ"יחיד או תאגיד". סעיף 7א לחוק איסור לשון הרע נועד להתרעה ולחינוך. מדובר בהוראת חוק ספציפית הגוברת על ההוראה הכללית שבסעיף 10 לפקודת הנזיקין שנחקקה לאחריה.

לשון הרע קשה לכימות נזקי "רגיל", ותאגיד יתקשה להוכיח שהשמצתו על-ידי הנתבע גרמה לו אבדן לקוחות, אלא אם במקרים חריגים. התכליות שביסוד 7א לחוק איסור לשון יפות לתאגיד כמו לאדם. אין הצדק מדוע על תאגיד אשר נחשף ללשון הרע לשאת בנטל הכבד, היקר כלכלית ולעתים בלתי-אפשרי, של הוכחת נזק ספציפי ולהפליה בין שני בתי עסק – האחד מאוגד כתאגיד והשני לא.

כך, במספר פסקאות קצר הכריע בית המשפט העליון, מפי המשנה לנשיאה רובינשטיין ובהסכמת השופטים עמית וזילברטל, במחלוקת ארוכת השנים בשאלה אם תאגיד זכאי להינות מפיצויים ללא הוכחת נזק בהעדר "נפש" שנפגעה.

לקריאת ההחלטה במלואה – רע"א 2015/15 פלבסקי ואח' נ' חברת מקור הפורמייקה בע"מ ואח'

משרדנו בעל ניסיון רב בתחום דיני לשון הרע, הן של תובעים והן של נתבעים. לייעוץ משפטי ולמידע נוסף – צרו עימנו קשר.

© כל הזכויות שמורות. אין במתן אפשרות שיתוף או הפצה של תוכן כדי לוותר או ליתן רישיון שימוש במאמר זה ו/או במי מחלקיו. אין לראות באמור או שאינו אמור במאמר זה משום חוות דעת ו/או ייעוץ משפטי מחייב ו/או עצה משפטית.

שתפו את הפוסט:

אולי יעניין אותך גם:

דילוג לתוכן