סמכות עניינית בקניין רוחני

למי מסורה הסמכות העניינית בתובענות בקניין רוחני? שאלה זו עולה מפעם לפעם כטענת סף על ידי נתבעים. במאמר נענה על שאלה זו.

סעיף 40 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (ובפרט סעיף קטן 4 בו) מסדיר את כללי הסמכות העניינית בקניין רוחני בזו הלשון:

"בית משפט מחוזי ידון באלה: […] (4) תביעה בעניני קנין רוחני, הכרוכה בתביעה בעניני קנין רוחני שהיא בסמכות בית המשפט המחוזי לפי פסקה (1), אף אם סכום התביעה או שווי נושא התביעה אינו עולה על הסכום כאמור בסעיף 51(א)(2); בפסקה זו, "תביעה בעניני קנין רוחני" – תביעה אזרחית לפי אחד או יותר מהחוקים המפורטים להלן: (א) חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007; (ב) (נמחק); (ג) פקודת הפטנטים והמדגמים; (ד) חוק הגנת כינויי מקור וציונים גיאוגרפיים, התשכ"ה-1965; (ה) חוק הפטנטים, התשכ"ז-1967; (ו) פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972; (ז) חוק זכות מטפחים של זני צמחים, התשל"ג-1973; (ח) חוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד-1984; (ט) חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999."

סמכות עניינית כאשר מבוקש סעד שבסמכותו של בית המשפט המחוזי: לבית המשפט המחוזי

בלשון אחרת, הסעיף קובע כי במצבים בהם שווייה הכספי של התובענה אינו עולה על 2,500,000 ₪ – סכום שהוא בסמכותו של בית משפט השלום (נכון למועד כתיבת מאמר זה), אך במסגרתה מבוקש סעד נוסף שהוא בסמכותו השיורית של בית המשפט המחוזי (כדוגמת צו מניעה שלא ניתן להעריך את שוויו), אזי התביעה כולה תתברר בבית המשפט המחוזי.

סעיף זה נועד למנוע פיצול סעדים בין ערכאות שונות (תביעה כספית בבית משפט השלום כפיצוי בגין הפרת זכויות קניין רוחני ותביעה נוספת למחוזי בדרישה לצווי מניעה של הפרות נוספות), פעולה שגרתית בתביעות קניין רוחני עד שנת 2003 – השנה בה התווסף הסעיף לחוק בתי המשפט – שגרמה להכבדה מיותרת לצדדים ולמערכת השיפוטית.

סמכות עניינית בתביעות כספיות בלבד: על פי שווי התובענה

ומה בנוגע לתביעות זכויות יוצרים או תביעות קניין רוחני אחר שהן כספיות בלבד? המחוקק לא ביקש לשנות את הכללים בנוגע לתביעות כספיות גרידא. הסמכות נקבעת בהתאם לכללים הרגילים הנוגעים לתביעות כספיות: על פי סכום התביעה. עד 2,500,000 מיליון ₪ לבית משפט השלום (ואף ניתן להגיש את התביעה בסדר דין מהיר, במידה וסכום התביעה מוגבל עד לגובה של 75,000 ש"ח).

וראו לדוגמא את דברי ההסבר להצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 34) (כריכת סעדים בתביעות בענייני קניין רוחני), תשס"ג-2003 (הצ"ח 30 מיום 3.6.03, עמוד 478): "הצעת החוק אינה משנה את הסמכות העניינית לדון בתביעות קניין רוחני שמבוקש בה סעד כספי בלבד, אשר ימשיכו להיות מוגשות לבית המשפט המתאים לפי סכום התביעה" וכן את בש"א (מחוזי ת"א) 21090/07 שמש נ' שוחט (טרם פורסם, החלטה מיום 25.12.07) ות"א (שלום רמלה) 1403/08 לילינג נ' מלצר ואח'(טרם פורסם, החלטה מיום 30.8.12).

אין באמור במאמר משום ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו בשום צורה שהיא. משרדינו הינו משרד עורכי דין קניין רוחני והתמחותינו היא תביעות קניין רוחני. צרו עימנו קשר ונשמח לסייע.

שתפו את הפוסט:

אולי יעניין אותך גם:

דילוג לתוכן