תאגידי ניהול זכויות יוצרים ומבצעים

בישראל קיימים מספר תאגידי ניהול זכויות, ונוכל לחלקם לשתי קבוצות עיקריות – תאגידי ניהול של זכויות יוצרים ותאגידי ניהול של זכויות מבצעים. במאמר זה אסקור את התאגידים העיקריים הקיימים בישראל

בין יתר עקרונותיה, דוקטרינת דיני זכויות היוצרים קובעת כי היוצר הוא בעל זכויות היוצרים ביצירה, וכי בעלות זו מקנה ליוצר את הזכות הכלכלית להפיק הכנסות מהיצירה וכן את הזכות המוסרית לקבל קרדיט על היצירה וכי זו לא תשונה או תסולף.

הן בדין הישן והן בחדש קבע המחוקק הישראלי כי לבעל זכות היוצרים הזכות הבלעדית להעלות את יצירתו על במה, להקרינה, לנגנה או לבצעה, בין בהופעה חיה ובין בגלי הרדיו, בין בביצוע חי ובין בהשמעתה מתוך הקלטה. מכוחה של זכות הביצוע הפומבי, חייב כל המבקש לבצע בפומבי את יצירתו של אחר להשיג ממנו רישיון לכך, דבר שלרוב יותנה בתשלום תמלוגים.

ויוער, ביצירה אחת יכולים להיות מעורבים מספר יוצרים/בעלי זכויות. כך לדוגמא, בשיר שנכתב והוקלט ישנם מספר בעלי זכויות – היוצר שכתב, הלחין ועיבד את היצירה, האומן המבצע, הנגן המבצע, וכן המפיק שהקליט את היצירה. לכל יוצר או מבצע יש זכות יוצרים ומבצעים ביצירה ובביצוע שלו, לפי העניין, והדברים יפים גם ליצירות כגון סרטי קולנוע, מחזות, ספרים ועוד.

ואולם, אופי זכות זו, אשר אינה מוחשית ואינה ניתנת לאומדן ממשי, יוצר קושי רב בפיקוחה, ניהולה, באכיפתה ואף במקרים רבים באומדן הנזק או באובדן הרווח שנגרם כתוצאה משימוש שלא הותר.

משום קושי זה התאגדו בעלי זכויות היוצרים בתאגידים שונים לניהול זכויותיהם. תאגידים אלו הוסמכו לפי חוק וכן לפי כתבי העברת זכויות עליהם חתמו חבריהם (בעלי הזכויות), לנהל, להעניק רישיונות, לגבות תמלוגים, לפקח ולאכוף את זכויות חבריהן.

בעל הזכות יעדיף להעביר את זכויות היוצרים שלו אל התאגיד על מנת שזה ינהג כאמור לעיל, וכל זאת בעלות מינימאלית תמורת דמי חבר, בעוד מבחינת האדם המעוניין לרכוש רישיון שימוש ביצירות, נחסך הצורך לאתר את בעלי הזכויות השונים ולנהל עם כל אחד מהם משא ומתן נפרד.

בישראל קיימים מספר תאגידי ניהול זכויות, ונוכל לחלקם לשתי קבוצות עיקריות – תאגידי ניהול של זכויות יוצרים ותאגידי ניהול של זכויות מבצעים. לעניין זכויות המבצעים אוסיף, כי כשם שקיים חוק זכויות יוצרים המגן על קניינם הרוחני של היוצרים ועל זכויותיהם, כך קיים גם חוק זכויות מבצעים ומשדרים התשמ"ד-1984 המגן על קניינם הרוחני של האמנים המבצעים ועל זכויותיהם. אסקור בקצרה את התאגידים.

תאגידי זכות היוצרים

  1. אקו"ם – אגודת קומפוזיטורים, מחברים ומו"לים למוסיקה בישראל בע"מ. זהו תאגיד לניהול זכויות הגדול בישראל, אשר הוקם עוד בשנת 1936. חברי אקו"ם מעבירים אליה את זכויותיהם ביצירותיהם ואקו"ם פועלת למתן הרשאות לשימוש באותן יצירות, גובה תמלוגים בגין השימוש ופועלת לאכיפת זכויות חבריה. ההרשאה נעשית בעיקר על ידי רישיונות גורפים (Blanket Licenses) המתירים למשתמש לעשות שימוש בכל רפרטואר היצירות המנוהל על ידי אקו"ם. כמו כן, אקו"ם קשורה בהסכמים עם מאות רבות של גופים זרים לניהול זכויות יוצרים ובמסגרתם מנהלת אקו"ם בישראל, לרוב באופן בלעדי, את זכויות היוצרים המנוהלת על ידי אותם גופים זרים. לפרטי יצירת קשר עם אקו"ם לחצו כאן
  2. הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ (להלן: "הפדרציה") – הפדרציה היא תאגיד לניהול משותף שהוקם ליתן מענה לניהול זכויות היוצרים ברשומות הקול. הפדרציה קיבלה מחבריה, מפיקים וחברות תקליטים, מהארץ ומהעולם, את הזכות להתיר השמעה פומבית ושידור של רשומות קול המצויות בבעלותם. הפדרציה מעניקה למשתמשים השונים רישיונות שמיכה (Blanket Licenses) אשר מתירים שימוש ללא הגבלה על מספר השימושים או על זהות היצירות וזאת כנגד תמלוגים המשולמים לפדרציה והמחולקים בין חבריה לפי מפתח מוסכם. בנוסף, מנהלת הפדרציה פעולות מעקב ואכיפה כנגד גופים המפרים את זכויות חבריה, ומייצגת את עניני חבריה למול רשויות השלטון השונות. הפדרציה הוקמה בשנת 1968 ופועלת במתכונתה הנוכחית משנת 1988. לפרטי יצירת הקשר עם הפדרציה לחצו כאן
  3. הפדרציה לתקליטים של מוסיקה ישראלית וים-תיכונית (להלן: "הפי"ל") – בדומה לתחום עיסוקה של הפדרציה, גם הפי"ל פועלת בניהול זכויות ההשמעה והשידור של רשומות קול של חברות תקליטים ומפיקים. ואולם, הפ"יל נוצרה מטעמם של חברות תקליטים ומפיקים עצמאיים, אשר ביקשו לנהל את זכויותיהם באמצעות איגוד אחר, ועל כן זכויותיהם אינם חלק מרפרטואר היצירות של הפדרציה. תחילתה של הפי"ל היה בייצוג רפרטואר שעיקרו מוסיקה ישראלית ים-תיכונית, אך בשנים האחרונות מתרחב הרפרטואר של הפי"ל למוסיקה מסגנונות רבים ושונים. ככול שהדבר ניתן למדידה, מקובל לראות ברפרטואר המנוהל על ידי הפדרציה, ולא על ידי הפי"ל, כרוב הרפרטואר הקיים בישראל (בהיבט הכמותי). לפרטי יצירת קשר עם הפי"ל לחצו כאן
  4. חברת התמלוגים של יוצרי הקולנוע והטלויזיה בישראל בע"מ(להלן: "תל"י"). הוקמה בשנת 1999, בשמה דאז תב"י. מטרתה העיקרית היא לייצג ולנהל את זכויות היוצרים של חבריה הבימאים והתסריטאים. תל"י נטלה על עצמה לייצג את גם הבימאים, אשר לעומת התסריטאים, עיקר מאבקם היה ועודנו לקבוע כי בימאי הוא מחבר וככזה – זכאי לתמלוגים. לפרטי יצירת קשר עם תל"י לחצו כאן

תאגידי זכות המבצעים

  1. אשכולות – החברה לזכויות מבצעים של אמני ישראל". מייצגת כ-2,350 אמנים מבצעים בישראל, מהם: שחקנים, זמרים, בדרנים רקדנים. כבשאר תאגידי הניהול, מועברת זכות המבצע לתאגיד הניהול באמצעות "כתב העברת זכויות" ובו מרשה האמן לתאגיד הניהול, להרשות את השימוש בזכותו, לגבות תמלוגים עבור השמעתה ו/או שידורה בפומבי ולפעול לאכיפת הזכות כנגד פרטים וגופים המפרים את הזכות מבלי שניתנה להם הרשאה ו/או בניגוד להרשאה שניתנה. ליצירת קשר עם אשכולות בדוא"ל: eshkolot@017.net.il.
  2. עיל"ם – עמותה ישראלית לזכויות מוסיקאים מבצעים. נוסדה בשנת 1985 על מנת לנהל באופן מרוכז גביה וחלוקה של תמלוגים בגין השימוש בחומר מוקלט של ביצועים של מוסיקאים ישראליים. עיל"ם מנהלת משאים ומתנים וחותמת על הסכמים מול גופי שידור בישראל, כגון רשות השידור, זכייניות ערוץ 2 וערוץ 10, גלי צה"ל וכיוב'. התמלוגים הנקבעים בהסכמים הללו משולמים לעיל"ם עבור חלקם של מוסיקאים בהשמעות של ביצועים מוקלטים ומחולקים על ידי עיל"ם לחבריה. ההבדל בין עיל"ם לבין אשכולות הוא בסוג זכות הביצוע: עיל"ם מייצגת את הנגנים ואילו אשכולות מייצגת שחקנים, זמרים וכיו"ב. לפרטי יצירת קשר עם עיל"ם לחצו כאן

במקום סיכום

קיומן של התאגדויות לזכויות יוצרים עונה על צורך חשוב של השוק: מדובר בשוק גדול מאוד ובעל פרטים רבים מאוד. כך לדוגמא, אם יידרש כל ערוץ טלוויזיה לחקור ולדרוש לגבי זכויות כל אחד מן המפיקים בו, הדבר יגרום לעלויות גבוהות ואף להימנעות משדור, או להפרת זכויות יוצרים. ואולם, ריבוי תאגידים זה, אשר כל אחד רלוונטי לזכות פרטנית אחרת, יכול ויביא לעיתים קרובות מן המשתמש בצורך לקבל רישיון מכמה ארגונים בו זמנית, עבור השימוש בזכויות, ולסרבול נוסף ומעיק בקבלת אישור השימוש.

אקו"ם תאפשר לנו לקבל רישיון שימוש ביצירות מוקלטות, ואולם רק בגין זכויות המלחין, מחבר המילים והמעבד (בהנחה ואלו אכן רשומים באקו"ם). בנוסף, בגין השימוש בהקלטה עצמה יש צורך ברישיון מבעל התקליט, אשר יכול ויהיה מיוצג ע"י הפי"ל או הפדרציה הישראלית. אותו נוהל פועל גם כלפי תאגידי זכויות המבצעים.

יש להדגיש, מתן רישיון השימוש של הארגונים הנ"ל איננו תקף אך ורק ליצירות ובעלי זכויות ישראליים, אלא נוגע אף ביצירות זרות אשר גם להן יוצרים עם זכויות, כפי שיש ליוצרים/בעלי הזכויות הישראלים. הדבר מוסדר באמצעות הסכמי ניהול הדדי בין הארגונים השונים. כך לדוגמה, אקו"ם קשורה בהסכמים עם כ-160 אגודות או חברות בארצות אחרות, שמטרותיהן דומות לאלה של אקו"ם. ההסכמים הללו מאפשרים לאקו"ם לנהל בישראל את רוב זכויות היוצרים המנוהלות על ידי האגודות או החברות הללו.

הנה כי כן, תשלום לארגון אחד אינו פוטר אותנו מתשלום לארגון גביה אחר שגם לו זכויות ביצירות המוקלטות. בכל פעם בה נבקש לדוגמא להשמיע שיר באופן פומבי, מתוך מקור שעליו מופיעה הקלטה של השיר, יש לקבל את הסכמתם של הארגונים השונים שהוזכרו, לפי העניין.

אין באמור במאמר משום ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו בשום צורה שהיא. לייעוץ פרטני בתחום ניהול זכויות אתם מוזמנים ליצור עם משרדנו קשר ונשמח לסייע.

שתפו את הפוסט:

אולי יעניין אותך גם:

דילוג לתוכן