ביום 29.11.2016 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, מפי כבוד השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן בת"צ 12235-04-14 מוסקוביץ נ' הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים.
בעניין זה ייצג משרדנו את הציבור בטענה כי רשות הטבע והגנים גבתה ביתר ושלא כדין אגרות כניסה לגנים הלאומיים מאוכלוסיות מוחלשות. בעקבות הבקשה לאישור, הפסיקה רשות הטבע והגנים את הגבייה ביתר, ובכך הופסקה גבייה שלא כדין המוערכות בכמיליון וחצי ש"ח מדי שנה מהציבור בישראל.
לעניין הגמול למבקשת ושכר טרחה לבאי הכוח, פסק בית המשפט כדלקמן:
- ישנם 3 שיקולים שיש להביא בחשבון: שיקולי תשומה; שיקולי תפוקה לקבוצה המיוצגת ושיקולים הנוגעים לתועלת הציבורית מהתובענה. מכיוון שמדובר בתביעה מול המדינה, יש לשקול גם שיקולים של שמירה על הקופה הציבורית, ובכלל זה הפחתה כאשר לא בוצעה פניה מוקדמת לרשות בנסיבות בהן טובת הקבוצה מחייבת זאת.
- שיקולי התשומה בנסיבות: בנסיבות העניין אין להקל ראש במידת הטרחה והסיכון אשר נטלו על עצמם המבקשת ובאי כוחה בעת הגשת התובענה ובקשת האישור, בשים לב לעובדה שמדובר בבקשת אישור ראשונה מסוגה, וזאת בניגוד למגמה שקנתה שביתה לאחרונה בקרב מגישי בקשות אישור, המגישים בקשות "ממוחזרות" כנגד רשויות. לצד זאת, יש להדגיש, כי השאלה אשר עמדה בבסיס הבקשה הייתה, במהותה, שאלה משפטית פשוטה.
- עוד אין לזקוף לחובת המבקשת את העובדה שבחרה לבחון את הטענות שהועלו על ידי המשיבה בהודעת החדילה מטעמה, לא כל שכן לייחס לה חוסר תום לב בגין כך, ומקובל עלי כי בקשת הביטול, כשלעצמה, הביאה ערך מוסף לחברי הקבוצה, שכן רק בעקבות הגשתה צירפה המשיבה את מלוא המידע הנוגע לגביית היתר, מה גם שבעצם הגשת בקשת הביטול הביאה המבקשת לתיקון המידע השגוי שהפיצו נציגי המשיבה לציבור המבקרים בגנים הלאומיים ובשמורות הטבע. אציין עוד, בהקשר זה, כי בהגשת בקשת הביטול פעלה המבקשת בניגוד לאינטרס הצר שלה, לסיום ההליך המשפטי לטובת גמול אישי, וגם עניין זה יש לזקוף לזכותה.
- שיקולי התפוקה בנסיבות: כתוצאה מהגשת התובענה נגרמה תועלת רבה לקבוצה המיוצגת וברי כי התובענה היא אשר הביאה להפסקת הגבייה שלא כדין ושאלמלא התובענה הייתה נמשכת הגבייה כמקודם. לצד זאת, יש להדגיש, כי המבקשת לא פנתה אל המשיבה בטרם הגשת בקשת האישור.
- שיקולי הכוונה ציבורית: מדובר בענייננו במקרה מובהק שבו באים לידי ביטוי כוחו וחשיבותו העליונה לציבור של הליך התובענה הייצוגית, כאשר רק באמצעות נקיטה בהליך זה הופסקה גבייה בלתי חוקית ארוכת שנים, שפגעה בעיקר באוכלוסיות מוחלשות מקרב הציבור. בכך מבטא המקרה הנוכחי את כוחו ההרתעתי והאכיפתי של מוסד התובענה הייצוגית ויש בו כדי לעודד תובעים עתידיים להעמיד לביקורת שיפוטית כשלים בהתנהלות רשויות המדינה.
- מכל האמור יש לפסוק למבקשת גמול בסך 40,000 ש"ח ולבאי כוחה שכר טרחה בסך 120,000 ש"ח.
לעיון בהחלטה המלאה – מוסקוביץ נ' הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים
