ביום 18.5.2018 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, מפי השופט העמית גדעון גינת, בת"א 36005-02-18 גרג קפה מאוד בע"מ נ' פיטרו ואח'.
הזכיין חתם על שני הסכמי זיכיון: האחד, בקשר עם סניף בתל אביב יפו והשני, בקשר עם סניף בחדרה. הסניף בתל אביב כבר נסגר ועל כן, התביעה הוגשה על מנת לבטל את הסכם הזיכיון עם הסניף בחדרה.
התובעת טענה, כי התנהלותו של הנתבע הראשי התגלתה כבעייתית וחמורה בשני הסניפים – תל אביב יפו וחדרה, באופן המצדיק את ביטול הרשות שניתנה לו לשימוש בסימן המסחר של התובעת. בתמצית, נטענו טענות ביחס לחוסר אמון בגילוי מסמכים (הסכמים עם סכומים שונים), טענות ביחס לחוסר אמון בטענה לזיוף שטר חוב והפרות באמצעות מרכישה מספקים לא מורישם של הרשת.
הסכם זיכיון, הינו מסוג ההסכמים המבוססים על יחסי אמון בין הצדדים. בין הצדדים פעורה תהום ויחסי האמון חדלו להתקיים.
האם ניתן לכפות על התובעת את המשך הקשר עם הנתבעים, זאת בדרך הנראית רק לנתבע והעומדת בניגוד גמור להסכם שנחתם בין הצדדים? התשובה לכך היא שלילית.
הנתבעים מפעילים עסק תחת סימני המסחר של התובעת, זאת, בניגוד להוראותיה ולמוסכם בהסכם. התובעת בנסיבות אלה, פעלה התובעת לפי ההסכם ושיגרה לנתבעים הודעת ביטול כדין.
בסעיף 26 להסכם הזיכיון הסכימו הצדדים כי מספר אירועים המפורטים בסעיף מאפשרים לרשת לבטל מידית את ההסכם בהודעה לזכיין. משמע, מדובר בהודעת ביטול שנכנסת לתוקף באופן מיידי. בסעיף 1 נקבע: "הזכיין הפר התחייבות יסודית כהגדרתה בהסכם זה או כמשמעה בהוראות הדין". בסעיף 2 נקבע: "הזכיין הפר התחייבות יסודית כלפי בעלי הזכויות במושכר כהגדרתה בהסכם השכירות או כמשמעה בהוראו הדין". בסעיף 9 נקבע: "התנהגות הזכיין ו/או מי מבעלי המניות נראית לצד א' לפי שיקוליה הבלעדיים כפוגעת ומזיקה למוניטין הרשת, או צד א', והזכיין ו/או מי מבעלי מניותיו תוך 7 ימים ממתן ההודעה בכתב מצד א' בה נדרש להימנע מהתנהגות זו, לא חדל מכך". בסעיף קטן 10 נקבע: "אם הזכיין ו/או בעלי שליטה בו ו/או מי מבעלי מניותיו בו הואשם בהפרת חוק, או עבירה אחרת אשר על פי שיקולה הבלעדי של צד א' יפשיעו באורח שלילי על שמה הטוב והמוניטין של הרשת ו/או סמלי צד א' למעט עבירות מסוג חטא." ובסעיף קטן 13 נקבע: "הזכיין ו/או מי מבעלי מניותיו מסר מידע כוזב לחברה, מחזיק ספרי חשבונות כוזבים או מטעים, הגיש דיווח שווא או עשה מעשה המהווה הונאה או הפרת אמון בקשר עם ניהול או הפעלת הסניף או בקשר עם ביצוע התחייבויתיו על פי הסכם זה."
סעיף 38.2 להסכם הזיכיון קובע כי עם סיומו של ההסכם מכל סיבה שהיא הזכיין מתחייב: "להימנע מהשימוש בסימני השרות של הרשת, ולמסור לרשת את כל העטיפות, מפיות, כיסויים ושאר פריטים אשר עליהם מופיע או מצוין השם המסחרי או סימן השרות של הרשת. להוריד ולמסור את כל השלטים והאביזרים אשר עליהם מופיע השם "קפה גרג" ו/או "קפה גרג מאוד" או סימן מסחר או סימן שירות של הרשת אשר מאפיינים את הזכיינים של הרשת, כולל אך מבלי לפגוע בכלליות האמור, התפריטים וכיוצא באלה. במידה והזכיין לא יבצע את הוראות סעיף זה מיידית, הרשת תהיה רשאית להיכנס לסניף ולקחת לידיה את כל הפריטים המפורטים לעיל. להפסיק לאלתר את מכירתם של מוצרי הרשת. כמו כן, סעיף 41 להסכם הזכיינות קובע בצורה דומה לסעיף הקודם, כי במקרה בו יבוטל ההסכם מכל סיבה שהיא הזכיין מתחייב שלא להמשיך להשתמש בסימן המסחרי או למכור מוצרים הדומים בהגדרתם למוצרי הרשת וכיו"ב.
הנתבע ביודעין ובכוונה תחילה העביר לתובעת מידע כוזב. התנהלות זו נגועה בחוסר תום לב קיצוני המעניק סעד של ביטול ההסכם.
גם אין ממש בטענות הנתבע בנוגע לזיוף שטר החוב. בנסיבות הללו ברור מדוע אין לתובעת אמון כלשהו בנתבעים.
הנתבעים הפרו את הסכם הזיכיון ובדין רשאית הייתה התובעת לבטל את ההסכם.
לעניין הפיצוי המבוקש, בית המשפט ציטט מחוק זכות יוצרים ומחוק עוולות מסחריות, והוסיף, מתוך פסיקה מוקדמת, כי בתביעות שענייננן קניין רוחני לבית המשפט יש אפשרות נרחבת באומדן הנזק בהינתן הפרה [כל זאת, נעשה משום שבפקודת סימני המסחר אין הוראה המקנה זכות לפיצוי סטטוטורי, המסכם].
על כן, קבע בית המשפט כי ראוי להעמיד את הפיצוי בגין הפרת סימני המסחר של התובעת והפרת החוזה שבין הצדדים, על דרך האומדן, על סך של 80000 (שמונים אלף) ₪, להיום וכן בהוצאות המשפט בפועל כמו גם בשכר טרחת עורכי הדין בגובה 40,000 ש"ח בתוספת מע"מ.
