צ'רלטון שוב מפסידה בתביעת זכויות יוצרים

צ'רלטון בחרה לתקן את כתב התביעה לאחר שנמנעה מלהמציא את ההסכם המלא בינה לבין הפרמייר ליג לנתבע ולבית המשפט. בכתב התביעה המתוקן טענה צ'רלטון לזכויות יוצרים בשידורי ספורט שהיא מפיקה ומסגרתם משודרים אירועי ספורט שונים.

ביום 17.12.2018 ניתן פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב, מפי כבוד השופטת כוכבה לוי, בת"א 20293-03-15 צ'רלטון בע"מ נ' הוריש. באותו עניין הנתבע מכר ממירים לווייניים שיתופים.

צ'רלטון בחרה לתקן את כתב התביעה לאחר שנמנעה מלהמציא את ההסכם המלא בינה לבין הפרמייר ליג לנתבע ולבית המשפט. בכתב התביעה המתוקן טענה צ'רלטון לזכויות יוצרים בשידורי ספורט שהיא מפיקה ומסגרתם משודרים אירועי ספורט שונים.

הראיה ל"הפקה" של המשדר היה בדמות מסמך הפקה. ואולם, בתום החקירה הנגדית התברר כי אין ליתן משקל רב לאותו מסמך שכן המצהיר אישר כי מדובר במסמך שלא נערך על ידו; המסמך אינו חתום ולא ניתן לדעת מי ערך אותו; ולא הייהת כל מניעה להביא את העורך הראשי למתן עדות בבית המשפט. הימנעות מלהעיד עד רלוונטי רובצת לפתחה לפתחה של צ'רלטון.

בנוסף, צ'רלטון לא הוכיחה כי המשדר זכאי לזכויות יוצרים ואף לא הוכיחה כי היא הבעלים של ערוצי הספורט.

"לתצהירו של מר עידו שניאור לא צורפה ראיה כלשהי ממנה ניתן להסיק על בעלות התובעת בערוצים בהם הפיקה לטענתה את שידורי הספורט. כל טענות התובעת לעניין זכויותיה נטענו באופן כללי. מכאן שהתובעת לא עמדה בנטל ההוכחה הנדרש." צ'רלטון היא שחקן חוזר והיה עליה לדעת כי נטל ההוכחה מוטל עליה. למרות זאת צ'רלטון נמנעה מחשיפת הסכמים מכוחם רכשה את זכויות השידור כטענתה, או רישיונות שניתנו לצ'רלטון מבעלי זכויות השידור. כן נמנעה מזימון עדים מטעמה שביכולתם להעיד על הדברים.

קושי נוסף הוא פסק דין טלראן (ע"א 5097/11) שקבע כי מכירת אמצעי עקיפה טכנולוגיים אינם מהווים הפרת זכויות יוצרים.

לעניין הטענה בנוגע לעשיית עושר ולא במשפט – על מנת לקבוע כי היה עיוול בעשיית עושר יש להראות התעשרות; מן המזכה; שלא על פי זכות שבדין; ומכיוון שאין הפרת זכויות יוצרים נדרש יסוד נוסף או דבר מה נוסף על מנת להוכיח שלא מדובר על פי זכות שבדין (התנהגות פסולה, חוסר תום לב בנסיבות של תחרות בלתי הוגנת).

עניין טלראן אינו מבסס עילה ע"פ עשיית עושר. יש להבחין במקרה בו למכשיר אין תפקיד חוקי אחר למעט צפייה בשידורים, שכדרך הכלל יש לשלם עבור הצפייה בהם. מה שאינו נכון במקרה בעניינו .שכן גם המצהיר מטעם התובעת אישר בחקירתו הנגדית שקיימים ערוצים שפתוחים לצפייה ללא תשלום וישנם ממירים שמותרים בייבוא ונדרשת פעולה אקטיבית באמצעות תכנות של המכשיר לצורך צפייה בערוצים מוצפנים או חסומים.

מכאן שכאשר מדובר במכשיר שיש לו שימוש חוקי השאלה האם קמה עילה מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט אינה פשוטה. צ'רלטון אינה מתמודדת עם הדברים, לא בכתבי טענותיה ולא בראיותיה.

חוות דעת המומחה נגרעה מן התיק וגם התברר התבררו בקיהים במהימנותו של החוקר הפרטי. התברר כי בדירה בה צולמה ההקלטה היה מותקן YES כך שלא ניתן לשלול את האפשרות שהערוץ לו טוענת התובעת שודר באמצעות הממיר הקיים ולא באמצעות הממיר השיתופי (ההקלטה הנסתרת לא הייתה רציפה).

סוף דבר, צ'רלטון לא הוכיחה את התקיימות כל יסודות עילת עשיית עושר.

התביעה נדחתה. בשל מורת הרוח מהתנהלות הנתבע שתרם, גם אם בעקיפין, לצפייה ללא תשלום, לא חויבה צ'רלטון בהוצאות.

(C) כל הזכויות שמורות לאפלדורף ושות’, עורכי דין ומגשרים.

הסיכום אינו ממצה ואין להסתמך עליו או לעשות בו כל שימוש או לראות בו ייעוץ משפטי מכל מין וסוג. שימוש ב-RSS נועד לנוחות קריאה עבור גולשי האתר בלבד ואין לראות בו משום ויתור או הרשאה לעשיית שימוש במי מן התכנים ו/או הזכויות של אפלדורף ושות’, עורכי דין ומגשרים ללא קבלת אישור מפורש מראש ובכתב.

שתפו את הפוסט:

דילוג לתוכן