הזכות לעשות שימוש בשם המשפחה

ביום 11.3.2021 ניתן פסק דינו של בית משפט המחוזי מרכז, מפי כבוד השופטת הלית סילש, בת"א 16608-08-17 פי.אם.אס טכנולוגיות אילת בע"מ נ' פילו ואח'. אותו עניין עוסק בסכסוך משפחתי בין חברה משפחתית לבין מי בן משפחה שעבד באותו חברה – חנן פילו (ואחרים), אשר עזב ופתח חברה מתחרה באותו התחום.

בתביעה נתבקשו צווי מניעה, צו עשה, מתן חשבונות ודרישה לפיצויים עקב ערב רב של עילות.

בית המשפט קבע כי שמו של אדם הוא חלק מאישיותו ומהווה את סימן זהותו. באופן טבעי, מוצא סימן זהות זה, פעמים רבות, ביטוי גם במסגרת עסקו. השימוש אותו עושה אדם בשמו שלו, לצורך עסקיו, נעשה לרוב בתום לב, וכי אין לראות בשימוש זה, כשלעצמו, כדי ניסיון לגניבת עין. עם זאת, אותה הגנת שם, אינה הגנה מוחלטת, אלא יחסית, והשימוש בשם כפוף לכך שאכן ייעשה בתום לב ולא יתקיים חשש להטעיית הציבור עקב אותו שימוש.

אבל, לא בכל מקום בו ייעשה שימוש בשם דומה, אפילו באותו תחום פעילות, או תחומים משיקים, תמצא בהכרח ההצדקה להורות על מניעת המשך השימוש בשם על ידי מי מבין הצדדים.  כך לדוגמא ביקשו הנתבעים להפנות לחב' "גינדי החזקות", "גינדי השקעות" , "חן ואיתי גינדי". ביחס לאלו, והגם החשש לטעות או בלבול בזהות, לא ניתנו לשיטתם צווי מניעה כלשהם, ולא נקבעו הגבלות כלשהן.

ככל והיה מדובר בבעל דין אשר שינה את שם משפחתו בכוונת מכוון, או זה אשר מתחיל לעשות שימוש בשם פילו אך בסמוך למועד התרחשות האירועים נשוא התביעה, או לחילופין היה עוסק במהלך כל השנים בפעילות שונה ומתחיל לעסוק במיגון אש בזמנים הרלוונטיים לתביעה, כי אז – ספק באם היה מקום לאפשר לו להמשיך ולעשות כן. ואולם, הראיות בתיק זה מלמדות כי חנן, אשר שם משפחתו מלידה הוא פילו, עסק בפועל בתחום מיגון האש, במסגרת עבודתו אצל התובעת, משך תקופה של 10 שנים לפחות, ובתחום באופן כולל במשך שנים רבות יותר. לצד החשש אותו הביעה התובעת, לא ניתן להתעלם מהחובה לתת את הדעת גם למשמעות השימוש בשם על ידי מי שפעל ופועל תחת שם זה בדיוק, בתחום המדובר, במשך שנים רבות, כמו גם לעובדה כי מהראיות עלה כי היה בפעילותו זו של חנן עצמו כדי לתרום להיכרותו של ציבור הלקוחות את התובעת וחנן גם יחד, כמו גם את דבר היות חנן איש מקצוע בכיר בתחום של מיגון אש, וזה אשר גם שמו שלו מזוהה עם השם "פילו".

בסופו של יום, מרבית התביעה נדחתה. בית המשפט קיבל את הטענה כי בוצעה הפרת זכויות יוצרים בתמונות וסרטוני הדרכה, ופסק בגין כך פיצוי לתובעת בסך של 50,000 ללא הוכחת נזק. בשים לב לכך שהתובעת פוצתה בסך של 50,000 ש"ח בלבד מתוך מיליון ש"ח שנתבע, בית המשפט פסק כי כל צד יישא בהוצאותיו.

שתפו את הפוסט:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

אולי יעניין אותך גם:

דילוג לתוכן