האם אפשר להשתמש ביצירה שלא יודעים מי הבעלים שלה? (או: מה קובע תיקון מס' 5 לחוק זכות יוצרים התשס"ח-2007?)
מאת עידן גור
בשנת 2019 אושר תיקון מס' 5 לחוק זכות יוצרים. תיקון זה הסדיר מספר תחומים כמו מתן סמכות לבית המשפט ליתן צווים לספקי שירות להגביל גישה למקורות תוכן וחשיפת זהותם של מפרי זכות יוצרים ברשת האינטרנט. בנוסף, הוסדר מנגנון שימוש ביצירות "יתומות" (יצירות שבעל זכויות היוצרים בהן לא אותר או שאינו ידוע). התיקון מסדיר את השימוש ביצירות יתום הן מבחינת הזכות הכלכלית והזכות המוסרית בהתקיים תנאים מסוימים.
רקע כללי
נקודת המוצא בזכויות יוצרים היא שלא ניתן לעשות שימוש ביצירה מוגנת אלא אם ניתן אישור מבעל היצירה. כתוצאה מכך ישנן יצירות יתומות אשר לא נעשה בהן שימוש מפני שבעל היצירה אינו מאותר ולכן לא ניתן לפנות אליו בבקשה להשתמש ביצירה. תיקון מספר 5 נועד לאזן בין ההגנה על זכות יוצרים של יצירות מוגנות ומנגד לשמור על חופש הביטוי וזרימה חופשית של מידע. לפיכך, המחוקק קבע הסדר בזכות הכלכלית והמוסרית בנוגע לשימוש ביצירות יתום המאזן בין שני האינטרסים הללו.
הזכות הכלכלית
הזכות הכלכלית של יצירה מוגנת הוא הזכות הבלעדית של בעל היצירה לבצע פעולות ביצירה כמו שידור, העתקה וכיוצ"ב. כאמור, לא ניתן לעשות פעולות ביצירה מוגנת ללא הסכמת הבעלים, בחריגים מסוימים המפורטים בחוק זכות יוצרים. במסגרת תיקון מס' 5 לחוק זכות יוצרים נוסף סעיף 27א שמאפשר שימוש ביצירות גם ללא הסכמת הבעלים בהינתן מספר תנאים מצטברים:
ראשית, המשתמש צריך לפעול בשקידה סבירה לאיתור בעל זכות היוצרים בטרם השימוש. השקידה הסבירה תבחן בהתחשב באופי היצירה ובמועד יצירתה. מדובר בתנאי עמום שטרם נדון בפסיקה.
שנית, המשתמש ביצירה צריך לציין באופן ברור בדרך שבה נעשה השימוש ביצירה שהשימוש נעשה לפי סעיף 27א' ולציין פרטים ליצירת קשר עימו. בנוסף, על המשתמש לציין בהודעה שבעל זכות היוצרים זכאי לבקש שהשתמש יפסיק להשתמש ביצירה. כך למשל, אם משתמשים ביצירה מוגנת בסרטון, יש לציין בסרטון (הדרך שבה נעשה שימוש ביצירה) שהשימוש נעשה לפי ס' 27א', להשאיר פרטים ליצירת קשר ולציין שבעל זכות היוצרים יכול לבקש להפסיק להשתמש ביצירה המוגנת.
שלישית, המשתמש הפסיק את השימוש לאחר בקשה מבעל זכות היוצרים או שקיבל רישיון לשימוש ביצירה המוגנת.
רביעית, במידה והשימוש ביצירה המוגנת הוא שימוש מסחרי (שימוש שמשרת אינטרס כלכלי) על המשתמש לעמוד בשני תנאים נוספים מצטברים כדי שהשימוש ביצירה לא תחשב הפרה של הזכות הכלכלית: (1) על המשתמש לפרסם הודעה באינטרנט או בעיתון יומי זמן סביר לפני מועד השימוש; ו- (2) במידה ובעל זכות היוצרים פונה אליו, על המשתמש לשלם לו תמלוגים ראויים בעד התקופה מתחילת השימוש ביצירה. יצוין כי מדובר בתנאים מצטברים. ככל שאחד התנאים לא התקיים הגנת יצירת יתום לא תחול וניתן לתבוע את המשתמש בגין הפרה של הזכות הכלכלית.
הגנת יצירת יתומה דומה במעט להגנת "מפר תמים". הגנת מפר תמים קובעת כי שבמידה ואדם עושה שימוש ביצירה מוגנת אך "לא ידע ולא היה עליו לדעת" שמדובר ביצירה מוגנת הוא לא יצטרך לשלם פיצויים בעד השימוש ביצירה. ואולם הגנת מפר תמים עוסקת ביצירות שהיה יסוד סביר להניח שאין להן בעלים, ואילו התיקון העוסק ביצירות יתומות עוסקות בסיטואציה בה סביר כי היצירה זכאית להגנת זכויות יוצרים, רק בעל הזכויות אינו ידוע.
הזכות המוסרית
בשונה מהזכות הכלכלית אשר עוסקת ביצירה ובשימושה (המסחרי), הזכות המוסרית מתמקדת ביוצר, ובפן ה"אומנותי".
הזכות המוסרית כוללת שתי זכויותעיקריות : הזכות ששם היוצר ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין (זכות ההורות או הזכות לקרדיט) והזכות שלא יוטל פגם או סילוף ביצירה אשר פוגע בכבוד היוצר.
סעיף 50(א1) לחוק זכות יוצרים קובע שעשיית פעולה ביצירת יתום הפוגעת בזכות המוסרית לא מהווה הפרה בהתקיים שני תנאים: ראשית, על המשתמש ביצירה לפעול בשקידה בסבירה לגילוי היוצר לפני השימוש ביצירה; ושנית, המשתמש ציין באופן ברור בדרך שעשה שימוש ביצירה שהשימוש נעשה לפי סעיף זה וציין פרטים ליצירת קשר. בנוסף, במידה והשימוש ביצירה הוא מסחרי, על המשתמש לפרסם הודעה באינטרנט או בעיתון זמן סביר לפני השימוש.
אין באמור במאמר משום ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו בשום צורה שהיא. לייעוץ פרטני של עורך דין זכויות יוצרים ודיני אינטרנט, אתם מוזמנים ליצור עימנו קשר ונשמח לסייע.
