ביום 1.9.10 ניתן פסק דינו של בית המשפט השלום בתל אביב, מפי כבוד סגניתֿֿהנשיא, השופטת שושנה אלמגור, בעניין ת"א 44159/08 רחמני נ' מנהלת ליגת העל בכדורסל לגברים (2002) בע"מ.
אותו עניין נסוב סביב השאלה האם הופרו זכויות היוצרים של התובע בתצלום המפורסם של טל ברודי במהלך הזכייה בגיבע אירופה.
וכך נקבע בפסק הדין:
1. העובדות וטענות הצדדים
התובע הוא צלם מקצועי העוסק בצילום עיתונאי מאז שנות השבעים של המאה העשרים, אשר עותר בתביעה לפסוק לו פיצוי בגין הפרת זכויות היוצרים שלו בתצלום המציג את טל ברודי במהלך הזכייה בגביע אירופה לאלופות בשנת 1977. תלום זה פורסם כחלק מקטלוג לתערוכה אשר היא הפיקה הנתבעתמבלי לבקש את רשות התובע ואף מבלי שניתן לו כל קרדיט על כך.
הנתבעת טוענת כי לא הופרה זכות היוצרים, משום שראשית, הזכות הייתה שייכת לעיתון בו עבד התובע, ושנית, מדובר בצילום דוקומנטרי אשר אין בו מן המקוריות הדרושה לחסות תחת הגנת זכות היוצרים.
2. הדין החל
אמנם היצירה נשוא התביעה נוצרה טרם כניסת החוק החדש, אך לאור הראיות שהוגשו עולה כי ההפרה בוצעה לאחר כניסת החוק החדש לתוקפו (25.5.2008). על כן, הדין החל על תביעה זו הוא חוק זכות יוצרים החדש.
3. האם היצירה מוגנת? ואם כן, מי בעל זכויות היוצרים בה?
בית המשפט קבע כי, גם תצלום דוקומנטרי חוסה תחת הגנת זכות היוצרים וזאת אף בהתייחס לעניין ויסהוף, וכי, התצלום מקורי דיו בשביל לחסות תחת ההגנות המנויות בחוק זכות יוצרים.
ביהמ"ש פסק כי, חזקה שבעל הנגטיב של התצלום הוא בעליו (על פי החוק הישן) וכי הנתבעת כשלה מלהוכיח ההיפך. אשר על כן, התובע הוא בעל זכויות היוצרים ביצירה.
4. זכות מוסרית
שמשום שהוכח שנפגעה זכות היוצרים של התובע, ולאור העובדה שבפרסום התצלום לא ניתן קרדיט באופן ראוי לתובע, נפגעה למעשה הזכות המוסרית של לתובע.
5. טענות תום לב ושימוש הוגן
הנתבעת טענה להגנת תום הלב, משום שהיא סבר כי התצלום שייך למר טל ברודי באופן אישי ולכן קיבלה את אישורו לפרסומו. בנוסף, הנתבעת עשתה ככל יכולתה להתחקות אחרי בעל הזכויות המקורי, ללא הצלחה.
בית המשפט קבע, כי על פי הראיות, נראה כי בעלי התפקידים אצל הנתבעת, היו צריכים לדעת בשל ניסיונם, איך להתנהל בנושא זה ובשעה שלא עשו כך אין הם יכולים להסתתר תחת טענת תום לב.
בנוסף, טענה הנתבעת כי נעשה שימוש הוגן בתצלום לצורך פרסום אירועים היסטוריים אשר קרו במהלך פעילותה.
ביהמ"ש קבע, כי אומנם ראוי להרחיב את טענת השימוש ההוגן שכן, מדובר ברשימה פתוחה של מטרות המהוות שימוש הוגן, אך במקרה הנ"ל, פעולות הנתבעת נעשו למטרה מסחרית וכן הנתבעת המשיכה בהפרה, גם לאחר שנודע לה את דבר ההפרה.
על כן, הנתבעת איננה יכולה לחוס תחת הגנת השימוש ההוגן.
6. סוף דבר
בהסתמך על סעיף 56 לחוק החדש, בית המשפט פסק לתובע פיצוי בלא צורך בהוכחת הנזק בסך 30,000 ₪ – בגין הפרת זכות היוצרים בתצלום, ובעד הפרת זכותו המוסרית – פיצוי בסך 25,000 ₪.
אין להסתמך על האמור במדור ו/או לראות בו כייעוץ משפטי כלשהו. כל הכתוב במדור הינו למטרות עיון בלבד.
