היקף ההגנה על סימני מסחר בישראל

במאמר קצר זה נסקור את היקף ההגנה הניתנת לסימני מסחר בישראל, והחשיבות בהגנה משפטית עליהם באמצעות רישום.
במאמר קצר זה נסקור את היקף ההגנה הניתנת לסימני מסחר בישראל, והחשיבות בהגנה משפטית עליהם באמצעות רישום.

סימן מסחר – מהו?

סימן מסחר הוא סימן המשמש לאדם לעניין הטובין שהוא מייצר או סוחר בהם. סימני המסחר משמשים על מנת לציין את מקור הסחורה או השירות. זאת, על מנת להשיג שתי מטרות עיקריות החשובות ליצרן ולצרכן: הסימן נועד כדי להקל על זיהויו של מוצר ולשם קבלת מידע ראשוני לגביו, על מנת שהצרכן יוכל לאתר בקלות מוצר שהוא מכיר ומעדיף מבלי שיוטעה בנוגע למקור המוצר. מן העבר השני, סימן המסחר מאפשר ליצרן לשמור על המוניטין שלו בעיניי הצרכן, ולבדל אותו ממתחריו.

סימני מסחר ניתנים לרישום והגנה בכל מדינה בה נעשה בהם שימוש. כפי שיורחב בהמשך, לשאלת רישומו של סימן המסחר (או אי רישומו), השפעה מהותית על מידת ההגנה שהסימן המסחרי יזכה לה. כך לדוגמא, קבוצת תיאטראות ישראל, אשר נכון לכתיבת מאמר זה הינה החברה השלישית בגודלה בעולם מבחינת כמות מסכי קולנוע, ידועה בכל אירופה תחת הסימן המסחרי Cinema City. והנה, דווקא בישראל, בו איחרה לרשום ולהגן על סימן המסחר שלה, מתחרתה (ניו לינאו סינמה (2006) בע"מ) עושה בו שימוש לציון מתחם הקולנוע בצומת גלילות ומונעת ממנה לעשות שימוש בסימן, בו היא מוכרת בכל אירופה.

סימן מסחר רשום

בתמצית, סימן מסחר רשום מאפשר לבעליו למנוע מאחרים לעשות שימוש בסימן או בסימן הדומה לו בהגדרים בהם נרשם. אם מדובר בסימן מסחר רשום שהינו גם "מוכר היטב" (על משמעות הגדרה זו במאמר נפרד), היקף ההגנה יתפרש על הסימן ועל סימן הדומה לו, גם בהגדרים שאינו רשום בהם (כך לדוגמא, חברה לא תוכל לעשות שימוש בסימן "קוקה קולה" אפילו אם השימוש לא נעשה לציון משקאות קלים אלא, למשל לציון סיגריות).

על פי פקודת סימני המסחר, תעודת רישום סימן המסחר מקימה ראייה לכאורה לזכותו של בעליה להשתמש בסימן באופן ייחודי. רישום סימן מסחר מאפשר לבעל עסק או יצרן לבדוק האם הסימן שהוא מעוניין להשתמש בו נמצא כבר בשימושו של אחר, או דומה לסימן הנמצא בשימוש. זאת, כדי לוודא שהסימן שברשותו אכן ימלא את ייעודו כסימן ייחודי וכן על מנת להימנע מחשיפה משפטית מיותרת.

סימן מסחר לא רשום

עילת התביעה העיקרית (אך לא הבלעדית) שבה ניתן לעשות שימוש על מנת להגן על סימן מסחר שאינו רשום ושאינו מוכר היטב היא עוולת גניבת העין המצויה בחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999. בשונה מהוכחת הפרת סימן מסחר רשום, נדרש התובע בעילת גניבת עין לעבור משוכות לא פשוטות על מנת לזכות בסעדים ותרופות. ההלכה הפסוקה קבעה מבחן דו-שלבי להוכחת עוולת גניבת עין. בשלב ראשון, על התובע להוכיח מוניטין בסימן. בשלב השני, על התובע להוכיח הטעייה ברמה העובדתית וברמה המשפטית.

היקף ההגנה על סימני מסחר

ההלכה הפסוקה בישראל קבעה כי יש לסווג את סימני המסחר לארבע קטגוריות, כאשר ההבחנה ביניהם משליכה הן על שאלת זכאות להגנה בכלל והן על היקף ההגנה.

שמות גנריים
שם הסוג או הזן הכללי של המוצר, כגון "בשר" בתחום האוכל, "מחשב" בתחום המחשבים והצבע "ירוק" באומנות. שמות אלה שייכים לנחלת הכלל ולא יזכו להגנה כלשהי. מובן מאליו, כי שמות אלה לא יהיו כשרים לרישום.

שמות תיאוריים שמות המתארים תכונות או רכיבים של המוצר או השירות, כגון "מיץ ממותק", "תיק עור נחש" ו"שליחים על אופניים". שמות אלה אינם זכאים להגנה, שכן אלו מילות תואר שגורות בשפה, אלא אם הוכח כי הסימן המסחרי רכש "משמעות שנייה", כלומר אופי מבחין.

שמות מרמזים
שמות אשר יש בהם זיקה מחשבתית מסוימת בין הסימן המסחרי לבין הטובין נושא-הסימן, כך שהם מרמזים על הטובין מבלי לתאר אותם מפורשות. דוגמאות לשמות מרמזים הם "פלאפון", "בזק" ו"אסם". שמות מסוג זה יזכו להגנה.

שמות שרירותיים או דמיוניים
שמות מומצאים, שאין להם משמעות כלשהי בתחום ההגדר, כגון "אפל" (תפוח) בתחום המחשבים, אורנג' (כתום) בתחום הסלולאר וכדומה. שמות אלה יזכו להגנה הרחבה ביותר.

כיצד נסווג סימני מסחר שהם ספק בקטגוריה אחת, ספק בקטגוריה שנייה? ההלכה הפסוקה קבעה כי משיקולים של טובת הציבור, יש לראות סימני מסחר "גבוליים" כסימני מסחר השייכים לקטגוריה בעלת היקף ההגנה הנמוך יותר. וראו לדוגמא ע"א 8981/04 אבי מלכה – "מסעדת אווזי הזהב" נ' אווזי שכונת התקווה (1991) ניהול מסעדות בע"מ ואח', (פורסם במאגר נבו, החלטה מיום 27.9.2006) (להלן: "עניין אווזי").

בעניין אווזי, פתח הנתבע/המערער מסעדה בבאר שבע בשם "אווזי הזהב", וזאת במקביל לפתיחת עסקם של התובעות/המשיבות אשר רכשו את הזכויות לעשות שימוש בשמה של רשת המסעדות "אווזי" משכונת התקווה.

בית המשפט העליון קבע, כי המילה "אווזי" בה משתמש הנתבע/המערער, הינו סימן ספק מרמז ספק תיאורי ועל כן יש לסווגו כתיאורי, וכי היקף ההגנה הראויה על שמות תיאוריים אינה חלה על צירופי מילים והטיות. על כן נקבע, כי ההגנה העומדת לשם "אווזי" אינה מונעת את הטייתו בצירוף המילה "הזהב". לפיכך, על אף האפשרות שהציבור יוטעה ויתבלבל בין המסעדות של התובעות/המשיבות לבין מסעדתו של הנתבע/המערער, לא השתכללה עוולת גניבת העין.

הדברים היו אף ברורים יותר בתיק שניהל משרדנו בעניינן של המסעדות "לאנטריקוט" ו"לאנטריקוט דה פריס" בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בפני כבוד סגן הנשיא יהודה זפט.

באותו עניין, תבעה לאנטריקוט שלא יעשה שימוש בשמה, וזאת למרות ששמה הוא גנרי (המילה אנטריקוט בתחום המזון והמסעדנות), ושמה של מתחרתה אף כלל את הצירוף "דה פריס", המאיין כל אפשרות להטעיה בין הסימנים [בהערת אגב יצוין, כי בעניין אנטריקוט העדיפה הנתבעת להגיע לפשרה מוסכמת, למחול על זכויותיה ולשנות במעט את שמה, וזאת על מנת לחסוך בעלויות משפט ולהתמקד בעסקיה.]

רישום סימן מסחר – סיכום ומסקנות

תכליתה של ההגנה על סימני מסחר היא הגנה על הזכות הקניינית במוניטין המסחרי ומניעת הטעיית צרכנים. רישום סימן מסחר נושא יתרונות רבים לבעליו: וודאות בנוגע לזכויות המוקנות לבעלים, התרעה כלפי צדדים שלישיים משימוש בסימן המסחרי ללא היתר, וכן דרישות מקלות בנוגע לנטל ההוכחה הנדרש במקרה של הפרת סימן המסחר (לעומת נטל ההוכחה הנדרש במצב בו סימן המסחר אינו רשום).

רישום סימן מסחר בעזרת עו"ד זכויות יוצרים

מכיוון שעלויות רישום סימן מסחר אינן גבוהות (ואף זניחות בהתחשב במשך תוקפו של הרישום), ובמיוחד נוכח התמורה הגדולה המתקבלת מן הרישום, מומלץ לפעול ולרשום את סימני המסחר של העסק במדינות בהן הוא פועל.

לייעוץ משפטי ורישום סימן מסחר בישראל ובעולם על-ידי עו"ד זכויות יוצרים, צרו עימנו קשר ונשמח לסייע.

שתפו את הפוסט:

אולי יעניין אותך גם:

דילוג לתוכן