0

רישיון ייחודי אינו יכול להיות מוכח באמצעות מכתב שאינו מוגבה בתצהיר מטעם עורכו

ביום 10.10.12 ניתן פסק דינו של כבוד הרשם הבכיר אמיר צ’כנוביץ בתא”מ 41058-04-12 מראות אימג’ בע”מ נ’ מזור. אותו עניין נסוב סביב הסדר פשרה שנחתם בין הצדדים בגין הפרת זכויות יוצרים של התובעת ואשר לא קוים על ידי הנתבעת.

התובעת הגישה את הסדר הפשרה כתביעה בסכום קצוב להוצאה לפועל והנתבעת קיבלה רשות להתגונן.  הנתבעת טענה כי לאחר החתימה על הסכם הפשרה היא נדהמה לגלות התובענת אינה בעלת זכויות היוצרים בתמונה שבגינה נחתם הסדר הפשרה ועל כן הסדר הפשרה בטל מחמת הטעייה.

בית המשפט חזר על האמור בסעיף 54 לחוק זכות יוצרים, כי תובענה בגין הפרת זכויות יוצרים זכאים להגיש בעלי זכויות היוצרים, ובעלי רישיון ייחודי, במידה וניתן כזה.

במסגרת תצהיר עדות התובעת צרפה התובעת מכתבים המעידים לכאורה כאילו היא בעלת רישיון ייחודי בתמונה נשוא הסדר הפשרה. עם זאת, בית המשפט קבע כי המכתבים אינם נתמכים בתצהיר על ידי עורכם ועל כן אינם מהווים ראייה לאמיתות תוכנם.

התובעת לא עמדה בנטל הראיה להראות כי היא בעלת רישיון ייחודי.

בנוסף, בזמנים הרלוונטיים לא היה בין הצלם לתובעת כל הסכם חתום המקנה רישיון ייחודי, ורק עם פרוץ הסכסוך פנתה לקבל אישור שכזה (אשר אין לו תוקף ללא גיבוי בתצהיר). הדרישה לקיומו של מסמך בכתב אינה דרישה ראייתית בלבד אלא גם מהותית – רק בהינתן דרישת הכתב נוצר רישיון ייחודי.

מן המקובץ, הנתבעת עמדה בנטל להוכחת הטעייה, דין הסדר הפשרה להתבטל והתובעת אינה רשאית לתבוע מכוחו של הסדר זה.

על התובעת לשלם לנתבעת סך של 5,000 ש”ח בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.