זכות של הכחשה?

ביום 17.3.2013 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, מפי כבוד השופט רפאל יעקובי בת"א 4460-05-11 מאקלין נ' הרשברג. אותו עניין נסוב סביב השאלה העובדתית האם הנתבע, צייר בעל שם עולמי, צייר שלושה ציורים שנרכשו על ידי התובע, שכן הנתבע מתכחש כי הוא זה שצייר ציורים אלה. הכחשה זו מונעת מן התובע למכור את הציורים ברווח ניכר, שווים האמיתי, במידה ואכן הנתבע הוא שציירם.

נקבע על ידי בית המשפט עובדתית, כי הנתבע שיתף פעולה עם דיויד איליי למכירת ציוריו וציורים של אחרים במסגרת תערוכות לציבור של הקהילה היהודית בבולטימור וכי במסגרת זו צייר את הציורים הנדונים והתובע רכש אותם.בהמשך לכך נראה כי בשלב כלשהו מצא הנתבע לנכון להתכחש לכך שהוא צייר את הציורים. ייתכן שההתכחשות באה מטעמים שבאמנות, כגון חוסר שביעות רצון מיצירות שצייר בתקופות קודמות, וייתכן שמסיבות אחרות.

לא קיימת בדין הישראלי זכות להתכחש ליצירה וגם לו הייתה – הרי שבנסיבות המקרה ברי כי אין לה נפקות. ייתכן שבמסגרת של "אמנות לשם אמנות" עשויה להיות קיימת זכות כזו. כשמדובר באמנות לצרכים עסקיים, כמו שנקבע כי התרחש במקרה דנן, ברי כי יש לאמן הסוחר ביצירותיו חובות כלפי שוק האמנות בכלל וכלפי הרוכשים הפוטנציאליים בפרט. מכל מקום, כשעומדת על הפרק השאלה העובדתית האם פלוני צייר את שנטען שהוא צייר, יש מקום להכריע בה, וגם אם עשויה להיות זכות הכחשה כנ"ל, לא תהיינה לה נפקויות משפטיות במובן האמור.

הנתבע חויב בסעדים הצהרתיים, ניתננה לתובע האפשרות לפיצול סעדיו והנתבע חויב בהוצאות המשפט שהוציא התובע, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מממועד כל הוצאה וכן בסכום כולל של 30,000 ש"ח עבור שכר טרחת עורכי דינו.

ת"א (מחוזי י-ם)4460-05-11 מאקלין נ' הרשברג

אנו מתמחים בדיני זכויות יוצרים וקניין רוחני, ליווי חברות ותובענות ייצוגיות. לייעוץ משפטי פרטני אתם מוזמנים ליצור עימנו קשר בטלפון 03-6910042 או בדוא"ל office@anc-law.co.il.

שתפו את הפוסט:

דילוג לתוכן