ביום 9.6.2015 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, מפי כבוד השופט ד"ר עדי זרנקין בת"א 21032-02-13 קרפל נ' די.פי.סי מובייל בע"מ. אותו עניין נסוב על טענת הפרת זכויות היוצרים של התובע בתוכנה פרי מיזם משותף, בכך שביצעה שיפורים בתוכנה המקורית.
1. הרקע לדברים
התובע הינו איש עסקים אשר עיקר עיסוקו בענף התיירות. הנתבעת, חברת די.פי.סי מחשבים ותקשורת בע"מ, היא בעלת הזכויות בתוכנת מחשב בשם "מור 2000" שהינה תוכנת מחשב ייעודית לסוכנויות נסיעות.
בשנת 2010 נכרת הסכם בית התבוע לבעל המניות היחיד בנתבעת בו הסכימו לשתף פעולה לצורך "ייסוד והקמה" של תוכנה בתחום משרדי הנסיעות אשר שמה יהיה "אוריקה", במטרה לייצר סביבת עבודה ממחושבת לסוכן הנסיעות, ומתן מענה לכלל צרכיו בביצוע עבודתו. על פי טענות הצדדים, הוסכם כי במסגרת המיזם המשותף, תפותח מערכת חדשה שתכלול בנוסף ל"בק אופיס" של מור 2000, טיפול בצד המכירתי, וכן מערכת של מעין "בינה חכמה" היכולה לנהל העדפות של סוכן הנסיעות. חלק זה כונה על ידי הצדדים "הצד התיירותי", עליו היה אמון התובע.
לאחר פיתוח תוכנת אוריקה, נקלע המיזם המשותף לקשיים עקב מחלוקת בין בעל המניות בנתבעת לתובע, מחלוקת המתבררת בימים אלו במסגרת הליך בוררות. בשל מחלוקת זו, ולאחר שהוגשה התביעה דכאן, ביום 12.5.13 התקיים הליך "במבי" (BMBY) למכירת הזכויות במיזם המשותף, בסופו רכש התובע את מלוא הזכויות במיזם בתמורה של שקל אחד, כנגד כל חובות המיזם.
2. תוכנה זכאית להגנת זכויות יוצרים
כי תוכנת מחשב הינה "יצירה ספרותית" המוגנת על פי חוק זכות יוצרים, וכי החוק הנ"ל מעניק לבעל זכות היוצרים את הזכות הבלעדית לעשות ביצירה (או בחלק מהותי ממנה) את הפעולות שהוא מונה בסעיף 11.
3. ההסכם בין הצדדים
פרשנות ההסכם בין הצדדים מלמדת כי לנתבעת זכויות יוצרים בתוכנה "מור 2000" ולתובע זכויות יוצרים בתוכנה "אוריקה". זכויות קניין רוחני, ובכללן זכויות יוצרים, הן זכויות קנייניות לכל דבר, אשר על פי הדין מכירתן נעשית בהסכם בכתב, ובדרך כלל, בתמורה .
משהוסכם בין הצדדים כי לנתבעת ישמרו זכויות היוצרים בתוכנה אין עליה כל מניעה לפתח את התוכנה (קרי, ליצור יצירות נגזרות ממנה). לנתבעת זכויות הקניין הרוחני בתוכנת מור 2000 המקורית, ועל כן היא רשאית לפתח, לשנות ולתקן את התוכנה בהתאם לצרכיה, בהתאם לדרישות לקוחותיה, וכן היא רשאית לעשות כל פעולה שהחוק מתיר, ואין בכך משום פגיעה בזכות כלשהי של התובע. ההסכם, אם כן, העניק למיזם, ומשכך לתובע, את זכויות הקניין הרוחני בתוכנת אוריקה בלבד, ואילו זכויות הקניין הרוחני בתוכנת מור 2000 המקורית נותרו בידי הנתבעת.
4. לא הוכח כי הנתבעת הפרה את זכויות היוצרים של התובע
התובע כשל להוכיח כי הנתבעת הפרה את זכויות היוצרים שלו בתוכנת אוריקה (כגון העתקת הקוד החדש של אוריקה לקוד תוכנת הנתבעת – הערת המסכם).
התובע לא הציג, ולו בראייה אחת, מהי תוכנת אוריקה, כן הוא לא השווה בין תוכנת אוריקה לבין מור 2000, שזו השוואה מתבקשת, ומן הניירת שהוצגה לא ניתן ללמוד מה קיים בתוכנת אוריקה, ומקל וחומר לא ניתן ללמוד אם הנתבעת עשתה בה שימוש.
5. סוף דבר – תביעת זכויות היוצרים נדחתה.
התביעה נדחתה. התובע חויב בהוצאות עוה"ד של הנתבעת בסך של 20,000 ש"ח.
