ביום 21.7.2015 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, מפי כבוד השופט רפאל יעקובי, בת"א 3357/09 טל נ' מסטרפונט בע"מ ואח', שעניינו שימוש מפר זכויות יוצרים שישתה חברת מאסטרפונט בגופן (פונט) הדסה.
בדיון בתביעה פוצל בנוגע לבעלות בזכויות ובסעדים. ביום 19.9.2011 ניתנה החלטה "כי התובעת היא בעלת הזכויות באות, ובכלל זה בתוצר הדיגיטאלי. זאת בשל כך שזכויות אלה היו בבעלות אביה כשנפטר, ועברו אליה כיורשתו היחידה", במסגרת אותה החלטה נדחו טענות שונות של מאסטרפונט ונקבע כי הנתבעים לא יוכלו להיוושע מן הטענה שאות הדסה הפכה ל"נחלת הכלל".
משבחוו"ד מומחה, על סמך ממצאים חלקיים בלבד, נקבע כי סך ההכנסות של מאסטרפונט מן הגופן היה 12,920 ש"ח, בחרה התובעת ללכת בדרך של פיצויה ללא הוכחת נזק.
בית המשפט קבע כי מאסטרפונט הפרה את הזכויות הכלכליות והמוסריות בפונט. עוד קבע בית המשפט כי שהרווח של הנתבעים מהשימוש המסחרי שעשו במסגרת ההפרות גבוה בהרבה מהסכום הנמוך שאליו הגיע המומחה, שכן מאסטרפונט לא מסרה למומחה את מלוא החומר והמידע בדבר הכנסותיה האמיתיות שנגזרו מן ההפרות.
לעניין ההפרות יש הפרות שסכום הפיצוי בהן לפי הדין הישן ויש הפרות לפי הדין החדש. ההבדל בין התקופות מתמצה בסכום המרבי שניתן לפסוק לכל הפרה בתקופות השונות ובכך שלגבי תקופת הדין הישן יש גם סכום מינימום, שאינו קיים לגבי תקופת הדין החדש.
לטענת התובעת (בסעיף 188 של סיכומיה) יש להשקיף על מצב הדברים ככולל 20 הפרות בתקופת "הדין הישן", 12 הפרות בתקופת "הדין החדש" ועוד 147 הפרות אשר אירעו בשתי התקופות גם יחד. כך מגיעה התובעת לפיצוי בסכום כולל של לפחות 2,870,000 ש"ח בגין ההפרות.
בסיכומי הנתבעים אין מענה של ממש לטענות התובעת. בסופו של דבר עולה כי היו הפרות שנעשו באופנים שונים כגון: אתרי אינטרנט, קטלוגי גופנים ושיווק לחברות מסחריות. הנתבעת 1 שיווקה את הגופן על בסיס חודשי (ראו ע' 8, סעיף 8 בחוות הדעת של המומחה ברלב). הנתבעים שיווקו 6 גרסאות עיקריות של הגופן, 2 גרסאות נוספות ו-2 חבילות גופנים ששווקו באתר האינטרנט של חברת מונוטייפ ו-7 גרסאות בשמות שונים, ששווקו באתר האינטרנט של חברת מייפונט ובאתר חברת לינוטייפ. נתבעים שיווקו את הגופנים בערוצי שיווק ישירים ועקיפים, באמצעות קטלוגים שהודפסו ב-4,000 עותקים אשר חולקו בחינם ואף באמצעות סוכני מכירות.
אולם, למרות האמור לעיל, קבע בית המשפט כי יש לקבוע כי מספר ההפרות הינו כשליש מטענות התובעת. זאת משום שבעת שפוסקים פיצוי ללא הוכחת נזק ובאים למנות את ההפרות שבהן מדובר אין לעשות זאת באורח טכני ופשטני, המזמין גם מלאכותיות ויצירתיות שאינן ראויות. יש דווקא לעשות זאת בשום שכל ובזהירות רבה ומתוך ראייה רחבה של העניינים שבהם עסקינן וגם השקפה כוללת לגבי מה שעל המדוכה.
לפיכך, ולאור חומרת ההפרות, חוסר תום הלב של הנתבעים, משך הזמן בו בוצעו ההפרות, ושיקולים נוספים המפורטים בפסק הדין קבע בית המשפט על דרך האומדנא פיצוי בסך של 80,000 ש"ח בגין הפרות בתקופת הדין הישן בלבד. פיצוי בסך 130,000 ש"ח בגין הפרות שבוצעו בתקופת הדין החדש, ופיצוי בסך 600,000 ש"ח בגין הפרות שבוצעו בשתי התקופות – ובסך הכל נפסק כנגד מאסטרפונט פיצוי כולל בסך 810,000 ש"ח (מעבר לצווים הצהרתיים ומניעה).
בנוסף פסק בית המשפט הוצאות משפט וכן הוצאות בגין עוה"ד בסך 200,000 ש"ח לטובת התובעת.
(C) כל זכויות היוצרים שמורות לאפלדורף ושות', עורכי דין ומגשרים.
הסיכום אינו ממצה ואין להסתמך עליו או לעשות בו כל שימוש או לראות בו ייעוץ משפטי מכל מין וסוג. שימוש ב-RSS נועד לנוחות קריאה עבור גולשי האתר בלבד ואין לראות בו משום ויתור או הרשאה לעשיית שימוש במי מן התכנים ו/או הזכויות של אפלדורף ושות', עורכי דין ומגשרים ללא קבלת אישור מפורש מראש ובכתב.
