זכויות ביצירה שיצר עובד – שייכות למעביד

ביום 2.5.2021 ניתן פסק דינו של בית משפט השלום בחדרה, מפי כבוד השופטת יפעת אונגר ביטון בת"א 55288-12-17 שלוש ואח' נ' לוי ואח'. אותו עניין עוסק בטענה להפרת זכויות יוצרים בתמונות שיצר התובע, אולם נטען כי הזכויות ביצירות לא שייכות לו, אלא לחברה בה עבד, וכי הנתבעים אינם הכתובת הנכונה, אלא החברה שהם הבעלים שלה.

וכך פסק בית המשפט:

1. התמונות נשוא התביעה מוגנות בזכויות יוצרים.
2. מי בעל זכויות היוצרים? על פי החוק, ודעת המלומדים, כאשר עובד פועל למען המעביד, כחלק מעבודתו, גם כביכול מחוץ לשעות העבודה – הזכויות שייכות למעביד.
3. עולה מן העדויות כי התובע הגיע לצימרים שבבעלותם לצילומם כחלק מעבודתו באול לאב.
4. ישנה הפרדה משפטית בין זכויות וחובות של חברה לבין זכויות וחובות של בעליה, כאשר החברה היא אישיות משפטית נפרדת מבעליה.
5. לתובע יש זכויות מוסריות ביצירות. לנתבעים לא הייתה כל יכולת לדעת כי התובע הוא זה שצילם את התמונות, שעה שאפילו באתר של אול לאב, לא צוין כי התובע הוא הצלם, אולם בית המשפט לא שוכנע כי עומדת הגנה למפרסם של אי ידעה בשל אי נקיטה באמצעים סבירים לאיתור היוצר.
6. ואולם, יש העדר יריבות עם הנתבעים. התובע תבע את הנתבעים, הבעלים של ריקונספט, שהיא הבעלים של אתרי האינטרנט, ולא את ריקונספט עצמה. לחברה בעם אישיות משפטית נפרדת. האחריות המוגברת של נושא משרה בתאגיד לפי ס' 61 לחוק זכות יוצרים הוא בנוגע לזכויות יוצרים ולא זכויות מוסריות. אין כל סיבה לבצע הרמת מסך. לא מדובר בשימוש באישיות המשפטית הנפרדת על ידי הנתבעים לצורך הונאת התובע.

לאור האמור, התביעה נדחתה מחמת העדר יריבות, הן מכיוון התובע, אשר תבע בגין פגיעה בזכות יוצרים ששייכת לחברה שבבעלותו, והן מצד הנתבעים, כאשר הפרת זכותו המוסרית של התובע נעשתה על ידי החברה שבבעלותם. לתובע היו הזדמנויות לתקן את תביעתו והוא בחר שלא לעשות כן. התובע יישא בהוצאות הנתבעים וצד ג' בסך 12,000 ש"ח ובהוצאות צדדי ד' בסך 5,000 ש"ח לכל אחד מהם.